בחודש האחרון זועקים כלי התקשורת לדיונים סביב פרעות קיצונים אנרכיסטים בגבעות יהודה ושומרון. פרשנים חמורי סבר מנסים להסביר תופעה מבלי שהיו פעם אחת בגבעות ומבלי שדיברו עם הגורמים האחראים. הם לא ראו את הדברים בשטח, ולכן ברובם טועים בהבחנה ונגררים לפופוליזם זול ומנותק. האנרכיסטים הקיצוניים פוגעים פגיעה אנושה בהתיישבות ומקדמים בפעולות שלהם גם גל מדיני להכרה במדינה פלסטינית. בשורות הקרובות ננתח את הפעילות בגבעות לעומק ואיך היא פוגעת בפעילותו של סמוטריץ' במנהלת ההסדרה, נבין את תחומי האחריות של ארגוני הביטחון, נלמד איך הדברים עובדים מאחורי הקלעים, וגם ניגע בתוכנית שאותה הניח על השולחן הפרויקטור שמינה משרד הביטחון לטיפול בנוער הגבעות
לפני כמה ימים ישבתי עם דמות מודיעינית בכירה מאחד מגופי הביטחון שמטפלים בתופעת הפשיעה הלאומנית. הוא נקב במספר הפורעים שאותו אסור לפרסם, רק אומר שמדובר בפחות מ-40. "זה הגרעין הקשה. אלו מושכים אליהם את כל 'המתגברים'", הוא הסביר לי. "המתגברים" הם אלה שמוזעקים בקבוצות הווטסאפ בזמן אירוע של פינוי או עימות או חיכוך עם פלסטינים, והם מייד מגיעים ומצטרפים לחגיגה.
מיהם אותם פורעים?
מעגל "המתגברים" משתנה והוא נע בין עשרות לכ-120-150, לא יותר. אותם צעירים בגרעין הקשה הם צעירים בני 14-20, רובם נפלטו ממסגרות חינוכיות, חלקם לא מאזור יהודה ושומרון, והם מוצאים בגבעות קרקע פורייה ללא הדרכה וללא "מבוגר אחראי" לביצוע פעילות עבריינית לשמה. הם משתלטים על שטחים בגבעות, תוקפים מתיישבים (כן, תוקפים גם יהודים) ומייצרים מאזן אימה מול הסובבים. זאת, לצד פעילות אלימה נגד פלסטינים בכפרים מסביב. רובם לא מקשיבים לאף אחד. כעדר ללא רועה. הם בעיקר מקשיבים אחד לשני ומייצרים משוואת 'תג מחיר' לכל אחד שבא להם לא טוב. פיגוע מייצר תג מחיר, פינוי מייצר תג מחיר, אבל גם סכסוך פנימי בין מתיישבים עלול להביא לביצוע פעילות אלימה, כמו הצתת רכבו של פעיל גבעות לפני כמה שבועות.
הכאוס בין גופי הביטחון
מי שאמון על הטיפול באירועי הפשיעה הלאומנית הם פיקוד המרכז כחליף הריבון, המפלג לפשיעה לאומנית במחוז ש"י של המשטרה והחטיבה היהודית בשב"כ. מערכות היחסים בין הארגונים הן רומן רב תהפוכות ותלויות הרבה באנשים שמאיישים את תפקידי המפתח.
לפני למעלה משנתיים, מערכת היחסים בין גופים האלה הייתה במשבר עמוק. ראש החטיבה היהודית בשב"כ ואלוף פיקוד המרכז לשעבר, יהודה פוקס, יישרו קו עם שר הביטחון ועמדו מול משטרת מחוז שי ומפקד הימ"ר דאז, נצ"מ אבישי מועלם. מערכת היחסית העכורה אז באה לידי ביטוי בהסתרת מידע בין הגופים ובחוסר אמון מוחלט בין הגופים. כאוס משמעותי. באחד מהמקרים החליט האלוף פוקס להקים יחידה משלו לטיפול בפורעים האנרכיסטים, ואף העביר חקירות ממחוז ש"י ללהב 433. מאז זרמו הרבה מים בנהר. האלוף פוקס עזב את הצבא, נגד נצ"מ מועלם נפתחה חקירה, וא' מהשב"כ הודח מתפקידו כראש החטיבה היהודית. כל אחד וסיבותיו.
כעת עומדים בראשי המערכות אנשים שבאמת רוצים לטפל בתופעה. פגשתי את כולם לשיחות אישיות. אך הם עדיין לא הצליחו לייצר ביניהם מספיק אמון עמוק ולא גיבשו את הפורמולה הנכונה לטיפול באירועים. המשטרה צריכה חיילים מיומנים מהצבא לצורך ביצוע מעצרים כיוון שהאירועים מתרחשים בשטחי A ו-B, לשם המשטרה לא נכנסת. בשב"כ מבקשים כוחות לסיכול האירועים עוד לפני שהם מתרחשים, בצה"ל רוצים שהמשטרה תגיש כתבי אישום כך שתהיה הרתעה, ובמשטרה מבקשים ראיות מהזירות שבדרך הפורעים דואגים לזהם אותן, כלומר להשמיד ראיות. וחוזר חלילה. כל ארגון חייב סיוע מהארגון השני, אך נכון לעכשיו הוא לא מקבל אותו באופן ראוי.

האירוע בכפר גבע השבוע, כמה שעות לאחר פינוי בגוש עציון, הוא מיקרוקוסמוס לפערים בטיפול בבעיה. הרי על הפינוי ידעו והתכוננו. אז שואלים במשטרה: היכן היו כוחות צה"ל בבידוד הכפרים? מדוע לא נעשו מארבים בכפרים? מדוע לא יצרו מעטפת סביב אותם כפרים? ואילו בצבא שואלים: היכן הייתה המשטרה כאשר הנערים היו בדרך לביצוע הפרעות? למה לא עצרו אותם בשטח של היישובים? מדוע לא הציבו מחסומים על הצירים? ובשב"כ שואלים: הרי התכוננו לכך שתהיה פשיעה לאומנית, אמרנו לכם. למה לא מנעתם?
הדחיפה הפוליטית והגב התקשורתי
לאורך השנים, פיתחו אותם צעירים בגבעות גם תמיכה פוליטית וגב תקשורתי. הם מפיצים מאמרים בעלונים שונים, מגבשים גילויי דעת מרבנים וגם זוכים לביקורים של חברי כנסת בגבעות. הכל בחסות בניית ארץ ישראל והאידיאולוגיה של הרחבת ההתיישבות. אלא שבין הערכים הללו לבין הפרעות, יש פער כגודל המרחק שבין שמיים וארץ. אותם חברי כנסת המבקרים תדיר את הפורעים, לא מבינים עד היום כיצד ההשפעה שלהם גורמת לכך שהנער הפורע בקצה ירגיש שיש לו גב לביצוע פעילות שהיא אנטי דתית, אנטי ערכית ואנטי יהודית.
מלבד שימוש בכלי התקשורת, הפורעים גם הרהיבו עוז ומנהלים קבוצות ווטסאפ וקבוצות טלגרם בהן הם "מתגאים" בפעילותם. "גדודי דוד המלך", כך הם מכנים את עצמם בקבוצות הטלגרם כאשר הם מדווחים על פרעות שביצעו בכפרים פלסטיניים. כבר אין ניסיון להסתיר, אלא הפוך: ניסיון להביא לידיעת הקהל את הפעילות שלהם. אגב, באותן קבוצות, לצד ההודעות על הפרעות, יש גם שמות לתפילה עבור צעירים שנעצרו בידי שב"כ והמשטרה. יחי ההבדל.
בנוסף, הם מנהלים מערכת תפוצה תקשורתית ויודעים לעבוד בצורה חדה ומדויקת ולדברר את הדברים החוצה במהירות. הם מתעדים, כותבים אייטמים, שולחים לעיתונאים ולחברי כנסת ומספרים את הסיפור שלהם. מאירוע לאירוע הם שולטים על הנרטיב, מכתיבים אותו ומייצרים מציאות שאחריה קשה לנבחרי ציבור, בהם ראשי מועצות ורבנים, לצאת נגדם. לא סתם חלף כמעט שבוע עד ששר הביטחון כ"ץ (שנמצא במרוץ לפריימריז) הוציא הודעה נגד אותם פורעים.
הפגיעה בהתיישבות פנימה
אין ספק, כי האירועים האחרונים מהווים נקודת מפנה משמעותית בכל הקשור למערכת היחסית שבין הנהגת ההתיישבות, ובכללה מועצת יש"ע וחלק מהרבנים, למול אותם נערים בגבעות. לאורך השנים הנהגת ההתיישבות העדיפה לטאטא את אירועי הפשיעה הלאומנית מתחת לפני השטח, חלקם גם הסכימו עם נערי הגבעות בתקופות של הקפאות בנייה, אך תמיד היו מאבקים פנימיים בין ראשי מועצות לבין אותם פורעים אלימים על שטח, על אירועים אלימים, ועל לגיטימציה.

הפינוי שהתרחש השבוע במאחז "צור משגבי" שבגוש עציון בידי כוחות הביטחון ובברכת ראשי יישובים ומועצות, הוציא את כל המחלוקות החוצה. תקציר האירוע: זה כמה שבועות שמתנהלות שיחות בין אותם גבעונים שנמצאים על גבעה ליד היישוב מיצד שבמזרח גוש עציון, לבין המועצה המקומית. לראש המועצה, ירון רוזנטל, ולשר האוצר סמוטריץ', תוכניות בנייה לשטח הזה, להרחבת ההתיישבות היהודית במקום, בעוד בעיניים שלהם, הקרקע הזו משמשת את הנערים כפיסת נדל"ן לסחור בה. מסיבות אלו ונוספות, הוחלט על פינוי המאחז. חשוב לציין: מדובר על פינוי יחסית חריג ביחס לממשלה הנוכחית.
סך הכל פונו כ-15 בתים ואוהלים ומספר משפחות שהתגוררו בגבעה. במועצה טוענים כי זה לא ניתן להתנהל כ'מערב פרוע' בו כל נער גבעות יכול לעשות מה שבא לו, למכור או להשתלט על פיסות נדל"ן. מנגד, טוענים אותם נערים, כי הם תפסו את השטח "וגירשו" פלסטינים.
סיבה נוספת בגינה הוחלט על הפינוי היא מידע מודיעיני שהגיע ממערכת הביטחון כבר לפני כחודש על כך שאירועי פשיעה לאומנית זלגו מבנימין והשומרון לגוש עציון, ומאחז "צור משגבי" מהווה מקום ממנו יוצאים הפורעים לביצוע פעולות תג מחיר. הפינוי יצא לדרך והוציא כאמור את הוויכוח הפנים התיישבותי. בגבעה הוציאו הודעות נגד ראש המועצה ירון רוזנטל, שמצידו שיגר סרטון תגובה. דניאלה וויס מתנועת נחלה יישרה קו עם תושבי הגבעה. סמוטריץ' הוציא סרטון משלו שמסביר את הפינוי ותומך ברוזנטל. ח"כ לימור סון המלך (ממפלגתו של בן גביר) הוציאה הודעה נגד סמוטריץ'. השרה סטרוק ענתה לה. ראשי מועצת יש"ע יישרו קו עם סמוטריץ' ורוזנטל.
הנרטיב ברור: מועצת יש"ע, סמוטריץ' ורוזנטל מסבירים כי התיישבות בימים אלו עושים בתיאום ובאופן יעיל. הנערים, וויס והר מלך מסבירים כי הפינוי הוא פשע נגד ההתיישבות ואילו הנערים הם גיבורים. ראשי המועצות מסבירים כי פעילותם של אותם נערים פוגעת בהתיישבות פנימה. הם סוחרים בנדל"ן לא שלהם, תופסים בעלות על קרקעות בלי תיאום ועושים מה שהם רוצים. סמוטריץ' וראשי המועצות, יחד עם המנהל האזרחי ופיקוד המרכז, מיישרים קו ועושים סדר באנרכיה ההתיישבותית שהתפתחה.
גורמים שאני משוחח איתם מסבירים כי הפעילות של הנערים היהודים הפורעים גם מגבירה את הרצון של האמריקאים לקדם מדינה פלסטינית (נזכיר כי מועצת האו"ם הצביעה על כך בליל שני השבוע). כאשר מעבר לים רואים את תמונות הפשיעה הלאומנית ואת העובדה כי גם בתוך ההתיישבות, שנמצאת באחת התקופות הפורחות שלה, ישנם סכסוכים ונפגעים פלסטינים, הם מבינים שרק קידום של מדינה פלסטינית תפתור בעיניהם את הבעיה.
לאן מכאן?
רק שישה ימים לאחר שחיילים הותקפו על ידי מתפרעים יהודים, התעורר שר הביטחון ישראל כ"ץ להגיב לראשונה לגל האלימות ביו"ש ומסר: "אני מעניק גיבוי מלא לאלוף פיקוד המרכז ולכלל כוחות הביטחון הפועלים כעת בשטח בעקבות אירועי האלימות שאירעו ביו"ש". עוד ציין כ"ץ כי "בשבועות הקרובים תובא לאישור הממשלה החלטה תקדימית שתעניק כלים ותקציב לפרויקטור המיוחד שמונה לנושא".
