אין ארוחות חינם
הרבה 'ערפל קרב' אופף את חוק ההשתמטות. יש הדלפות על כך שמרבית ה'גדויילים' כבר מסכימים למתווה ביסמוט, ונותר רק לקבל אישורו של אחד. העניין פשוט: אם אין חוק – אין קואליציה מתפקדת, אין רוב לממשלה, אין תקציב עד סוף מרץ, הלכה הממשלה, הולכים לבחירות. אז מבעד למסך הערפל, אולי יהיה רוב לחוק ההשתמטות של ביסמוט, אך כרגיל אצלנו שום דבר לא סגור עד אחרי ההצבעה. תמיד יש מקופח תורן שמאיים לשבור את הכלים. ונשאל: מה, הנציגים החרדים נהיו פתאום אוהבי ציון וידידי צה"ל? נראה שימות המשיח עוד לא כאן.
יערה שפירא, במהדורה המרכזית של כאן חדשות, סיכמה את ההסכמות לכאורה עם החרדים על התמורה שיקבלו תמורת תמיכתם בתקציב לאחר שיעבור חוק ההשתמטות. ואלו הן: גידול בתקציבי רשתות החינוך החרדיות ובתקציבי “אופק חדש” החרדי. התוספת תוגדר “פיצוי על קיצוץ רוחבי” מהשנה שעברה. בניגוד לחרדים, יתר משרדי הממשלה לא יקבלו פיצוי כזה.

וחבילת החקיקה הנלווית: חוק מעונות יום – יקודם החל מעוד שלושה שבועות ויאפשר תקצוב מעונות גם למשפחות שאינן משרתות בצה״ל. המשך קידום חוק בתי הדין הרבניים. חקיקה חדשה של משרד הדתות: ביטול מלא של הרפורמה בכשרות מהממשלה הקודמת, והרחבה משמעותית של מערך משגיחי הכשרות – עם אלפי משרות נוספות בשירות המדינה. כזכור, בשני עניינים אלה בג"ץ פסק השבוע. בעניין הכשרות, במהופך מעמדת החרדים באמצעות הרבנות הראשית.
אז מה צפוי להיות לנו: חוק השתמטות, אישור התקציב, שרידות הממשלה. או שלא. ה'לא' עשוי לבוא גם מהצד הימני של המפה, נוכח 'בית הספר' שעושה טראמפ לנתניהו ולישראל, ומה שהוא מתכנן ל'יום שאחרי' ברצועה. אמנם נתניהו בירך על החלטת מועצת הביטחון מהשבוע בעניין עזה, הסכם השלום של טראמפ וכדומה, אבל זה לא מקרה שה'מי שבירך' שלו לטראמפ היה באנגלית. כדי שסמוטריץ' והבייס לא יבינו.
היכן האור שבקצה המנהרה?

אז הממשלה החליטה על ועדת חקירה – לא בדיוק ממלכתית עפי הגדרת החוק – אבל החליטה שיש לחקור. והוועדה, עפ"י החלטת הממשלה, צריכה להיות כזו שתזכה להסכמה רחבה בעם (שהרי נשיא בימ"ש העליון, שעפ"י החוק הוא שאמור למנות את חברי הוועדה, לא זוכה לתמיכה כזו). ואת מי הציבה הממשלה בראש הצוות שיחפש את הבן אדם המתאים לדעתה לעמוד בראש ועדת החקירה הזו? שצריכה להיכנס לקרביים של הקרביים של אירועי טבח אוקטובר 2023 ומה שקדם לו (עד כמה אחורה)? ומה שתוך כדי ומה שאחרי, וחשוב לא פחות, ועדה שתזכה להסכמה רחבה ככל האפשר בקרב אזרחי המדינה הזו, שרבים מהם נמצאים בדכדוך או קרוב לזה כבר שנתיים? את שר המשפטים, יריב לוין, מחולל הרפורמה המשפטית ומי שדחף להעברה 'הכל אול אין כאן ועכשיו', והשאר היסטוריה. הוא והסכמה לאומית רחבה זה תרתי דסתרי. וכשהשרים סמוטריץ', בן גביר וקרעי (מה עם טלי גוטליב?) הם שיהיו אמורים לאשר את הוועדה, זו שאמורה לקבל לדברי רה"מ הסכמה רחבה בעם, זה כבר יותר מבדיחה. בעיניים שלי, זו כבר בדיחה עלובה.
הילכו שניהם יחדיו?
ברבנות הראשית לישראל (לא רק שם, כידוע…) לא בדיוק מחזיקים מבג"ץ. מסתובבים שם בהרגשה שבג"ץ עוין אותם, כמעט תמיד פוסק נגד החלטות שלהם. באחרונה זה קרה בעניין הכשרות. החברים במשרד הדתות וברבנות הראשית ניסו לעשות 'דליט'-מחק לצמיתות את הרפורמה שניסה להכניס למדינה מתן כהנא, בזמנו השר לענייני דת. הוא ראה צורך לייעל את המערכת ולעצור נפוטיזם, בזבוזים ושחיתויות לכאורה. אחד הדברים הראשונים שעשו כשהתיישבו שוב במשרדים הרלוונטיים זה לבער את מה שחולל כהנא, גם באמצעות הצעות חוק. ארגון עתים ואחרים עתרו לבג"ץ, וזה פסק לאחרונה כי על הרבנות לקבל את רפורמת הכשרות של השר לשעבר כהנא ולבחון להעניק לארגון רבני צהר סמכות לתת תעודות כשרות כמו הרבנות הראשית.
מקרה אחר שהיה לאחרונה הוא פסיקת בג"ץ, שעל הרבנות הראשית לאפשר לנשים להתמודד במבחני הרבנות הראשית. כידוע, הרבנות דחתה מבחן שהיה אמור להיערך רק כדי שנשים לא תיגשנה. עתה, נראה כי לרבנות לא תהא ברירה והרשימות ייפתחו גם לנשים.
כמובן, הרב הראשי דוד יוסף יצא ב-90 קמ"ש על בג"ץ ככזה שמתערב לרבנות בענייני כשרות וכדומה, בעוד אין לו סמכות לפסוק הלכות וכדומה. הרב שאול פרבר, יו״ר ומייסד ארגון עתים, מהעותרים לבג"ץ בעניין זה, הגיב לדברי הרב הראשי דוד יוסף על בג״ץ: ״מתוך כבוד למוסד הרבנות הראשית, ולרבנים הראשיים, ניסינו למצוא את דרך המלך ולהביא להכרה במפעל לימוד התורה של נשים בישראל. מפעל שפורח בימים אלו ומהווה אבן יסוד של עולם התורה. בשנים שעברו מאז התקנות של דרעי להכרה במבחני הרבנות כשווי כסף, ידינו הייתה מושטת למציאת פתרונות, אך המדינה והרבנות בחרו למשוך את הזמן בתקווה שנוותר. כולי תקווה שהרבנות תאפשר לתלמידות החכמים לגשת למבחנים עוד במועד הקרוב״.
כך או אחרת, בצר להם התכנסו הרבנים הראשיים עם מועצת הרבנות הראשית וחברי בית הדין הגדול, כדי לדון בפסיקות האלה של בג"ץ ובעיקר ביחסו לסמכויות הרבנות הראשית. המשתתפים מחו מחאה חריפה על "התערבות בג"ץ בעניינים שלעמדת מועצת הרבנות הראשית הינם הלכתיים, המצויים בסמכותה על פי חוק של מועצת הרבנות הראשית".

הרבנים הראשיים מסרו כי הם "מצירים על התערבות בג״ץ בנושאים בעלי השלכות הלכתיות, והדגישו כי שאלות הלכה, סמיכה והנהגה רוחנית של עם ישראל נתונות להכרעתה של מועצת הרבנות הפועלת מכוח חוק הרבנות הראשית". עוד נמסר מהמועצה כי "מועצת הרבנות הראשית לישראל רואה את ייעודה בשמירה על יהדותה של מדינת ישראל, והמשך שמירה על המסורת כפי שנהגו מדורי דורות".
הערכה שלי: החברים שם קיימו את חובת התוכחה, אך בפועל יקיימו את צו בג"ץ, עד שחברי כנסת חרדים וחרד"לים יחוקקו חוקים שיסרסו את בג"ץ בכל הקשור לסוגיות דת-מדינה.
