ביום רביעי שחלף פתח צה"ל במבצע "חמש אבנים", שהתמקד במחומש הכפרים שנמצאים בצפון מזרח השומרון. מדובר על הכפרים תייסיר, טובאס טמון, פארעה ועקרבה. עיקר תשומת הלב היא בטובאס וטמון, וגם בג'נין בחלק מהמקרים.
המבצע החל לאחר מידע מודיעיני שהגיע לאמ"ן עוד בקיץ, על כך שבכפרים האלה החלו מחבלים להקים תשתיות טרור. הכוונה היא להקמת גדודי טרור (בערבית 'כתיבה') עם יכולת לתצפת, לטמון מטעני חבלה מתחת לקרקע, להקים חמ"לים לתצפיות, מעבדות חבלה וכמובן אמל"ח מכל סוגיו, שמגיע בעיקר מההברחות בגבול המזרחי הסמוך לכפרים.
"מבצע משך", כך הוא מכונה בצה"ל, והוא נמשך ימים ארוכים (עם כמה הפסקות). הכוחות סורקים מבנים, מרימים צירים באוויר וחושפים מטעני חבלה. בנוסף, החיילים הודיעו לציבור הפלסטיני במרחב כי עשרות בתים צפויים להיהרס. לכאורה, עד כאן כרוניקה של טיפול בטרור. אלא שעד 7 באוקטובר 2023, כל זה לא היה בכלל בלקסיקון של צה"ל.

בשנים שקדמו למלחמה פיקוד המרכז חשש מפעילות אגרסיבית מידי ביו"ש, מתוך מחשבה, שהוכחה כמוטעית, שהדבר יוביל לאיחוד הזירות. כלומר, שחיסול בג'נין יוביל לירי רקטי לעבר יישובי הנגב או המרכז, או שכניסה לפעילות ארוכה בלב אחד הכפרים עלולה להוביל לייצור פיגועים גם מצפון או אפילו מול ערביי ישראל, כמו שראינו ב'שומר חומות'. הייתה זו תפיסת רופסת המהדהדת את ההרתעה שיצרו אצלנו ארגוני הטרור. השיא היה, כמובן, עליית תשתית הטרור של 'גוב האריות', שפעלה בשכם ויצרה את מודל "הכתיבה", שאחר כך הועתק למקומות אחרים (ועדיין מנסים להעתיקו). זה הוביל לרצף פיגועים קשים בשלב יותר מאוחר, ואז למבצע "בית וגן" בצפון השומרון שביצע פיקוד המרכז, והוגדר אז משמעותי ביותר.
בפועל, כאשר מביטים על המבצע הנוכחי, היום רואים כי מדובר בפעולה מוגבלת ביותר. היום, כך מסבירים גורמי ביטחון, יש הקרנה משמעותית של ההרתעה כלפי התושבים הפלסטינים ביו"ש. מאז תחילת מלחמת 'חרבות ברזל' הם מבינים כי מדינת ישראל בכלל וצה"ל בפרט שינו את פניהם ואת תפיסתם למול האיומים.
למשל, אם בעבר היה מודיעין לסכל אדם, והיינו חושבים פעמיים-שלוש מה זה יעשה בזירות אחרונות, כמה דרגים בכירים היו צריכים לאשר את הפעולה ובעיקר כמה סד"כ היא הצריכה – אז היום הכל שונה חלק קל ומהיר יותר. פחות אנשים, פחות אישורים, זאת משום שמרחב הפעולה הלך וגדל היום, כך מסביר גורם בפיקוד המרכז. לוחמים יכולים להגיע לכל סנטימטר ביו"ש. זה לא קרה בעבר. למעשה, זה לא קרה מאז 67'.
את האדוות של המבצע ראינו במהלך השבוע עת התרחשו שני פיגועים (בגזרות יהודה ובנימין) בתוך 10 שעות. בשני המקרים נפצעו שלושה חיילים, אך המחבלים חוסלו, גם אם זה לקח כמה שעות. המסר ברור: הפעילות האגרסיבית של צה"ל לא תוריד את כמות הפיגועים לאפס. יש לשאוף לכך, אך ההבנה היא כי לא את כל אירועי המפגע הבודד ניתן לסכל מראש, ולכן המטרה היא להוריד את כמות הפיגועים למספרים נמוכים.
מעל הטבע. לפני שבועיים הייתי אצל משפחת כהן בקריית ארבע. פגשתי שם את בני משפחתו של אהרון כהן ז"ל, שנרצח בפיגוע דקירה בצומת גוש עציון כמה ימים קודם לכן. את פניי קיבלו שלומי, חביבה ויוסף, ילדיו של אהרון. ביתו של אהרון צנוע. דירה פשוטה בבניין קומות. אהרון היה לומד תורה, ופעם בשבוע נסע לערוך קניות בסניף רמי לוי שבצומת גוש עציון עבור נכדיו, שרק חיכו ליום שלישי, אותו יום שגם נרצח.
"איש פשוט עם סדר יום פשוט", אמרו לי עליו חבריו. יוסף בנו סיפר לי שהוא שמע על רצח אביו בזמן שהיה במשימה מבצעית ברפיח. הוא סיפר לי כי כמה ימים קודם לכן, כשיצא מהבית לעוד סבב של מילואים, אביו אהרון חיבק אותו ואמר לו לשמור על עצמו. גם ילדיו הנוספים של אהרון שירתו ומשרתים בצבא. היה להם חשוב להעביר מסר של אחדות לעם ישראל, של הבנה כי אנחנו במלחמה על הבית וכי הנפש הישראלית צריכה ריפוי. הם גם דיברו על הנשיאה בנטל. תעשו לעצמכם טובה. תבררו על המשפחה הזו. על אהרון ז"ל וילדיו. אתם תגלו משפחה שהיא מעל הטבע.
בשבוע שעבר כתבתי כאן על הרשימה אותה מריצים נערי גבעות לבחירות בוועידת הליכוד בבנימין. הם נחלו הצלחה גדולה וזכו ברוב של 60 אחוזים בקרב חברי המרכז. מי שמוביל אותם הוא ח"כ עמית הלוי, שמעורבותו בסניף הליכוד בבנימין עוררה זעם מצד חברי כנסת בליכוד שכבר פועלים שם. זוהי עוד מגמה המעידה על כך כי הימין שנמצא מעבר לקו הירוק מעמיק את אחיזתו במפלגת השלטון. שווה יהיה לעקוב אחר ח"כ הלוי וחברי המרכז שנכנסו, עת יוכרז מועד הפריימריז בליכוד.
