הרב אהרן בקהארון והכפורת
הרב אהרון בק, ר"מ בישיבת ההסדר ראשון לציון
מתוך כל כלי המשכן המתוארים בפרשה נבקש לעיין בכלי אחד, המרכזי מביניהם, הוא ארון הברית.
הארון כולל, למעשה, מספר פריטים: הארון, שני בדים המוכנסים בתוך ארבע טבעות, כפורת המכסה אותו וכרובים הניצבים על הכפורת. נדייק בפסוקים ונשים לב, שלמעשה אין מדובר כאן על כלי אחד (שכל הפריטים הללו מתייחסים אליו), אלא על שני כלים שונים: הארון והכפורת. ניתן לערוך השוואה מדוייקת בין תיאור שני הפריטים הללו –בלשון התורה בשני התיאורים, בסדר הפסוקים שבשניהם, ומבחינת התוכן והמבנה של שני הכלים – ובכך לראות שאכן מדובר בשני כלים שונים:
לגבי הארון מצווה התורה: "ועשו ארון עצי שיטים"; היא מפרטת את גודלו: "אמתים וחצי ארכו, ואמה וחצי רחבו, ואמה וחצי קומתו"; היא מתארת שני מרכיבים נלווים המצטרפים לארון, הם הבדים המוכנסים בתוך הטבעות: "ויצקת לו ארבע טבעות זהב… ועשית בדי עצי שיטים… והבאת את הבדים בטבעות"; וחותמת בהסבר מטרתו של כלי זה: "ונתת אל הארון את העדות אשר אתן אליך".
מכאן עוברת התורה לציווי על עשיית הכפורת: "ועשית כפורת זהב טהור"; גם כאן מפורטים מידותיה: "אמתיים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה"; לכפורת, כמו לארון, שני מרכיבים נלווים, הם הכרובים: "ועשית שניים כרובים זהב… משני קצות הכפורת"; ותיאור הכפורת חותם בפירוט תכליתה של הכפורת: "ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה, ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך, ונועדתי לך שם ודיברתי איתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות את כל אשר אצווה אותך אל בני ישראל".
ניכר מהשוואה זו, שאכן מדובר בשני כלים נפרדים. הכפורת איננה רק המכסה של הארון, אלא היא כלי העומד בפני עצמו. הדבר בולט בהשוואת שני בדי הארון לשני הכרובים (עיין היטב בפסוקים).
בעיקר חשובה ההשוואה בנוגע למטרותיהם של שני הכלים. שניהם משמשים את ה"עדות", היא לוחות הברית שבתוך הארון; אולם ישנו הבדל משמעותי בתפקיד שנושא כל כלי. בתיאור הארון מובא: "ונתת אל הארון את העדות אשר אתן אליך" – כלומר: הארון משמש ככלי אחסון של הלוחות. לעומת זאת, בתיאור הכפורת מודגש: "ונועדתי לך שם, ודיברתי איתך מעל הכפורת, מבין שני הכרובים" – כלומר: הכפורת היא המקום שממנו יידבר ה' אל משה.
ניתן לומר שהבדל זה שבין שני הכלים, הנמצאים יחדיו בלב-ליבו של המשכן, בקודש הקודשים, מציג שתי מטרות שונות של המשכן: האחד – מקום משכן התורה (הלוחות); והשני – מקום התגלות ה'.
המשכן מהווה, מחד, מקום השכינה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". שכינת ה' בתוך ישראל באה לידי ביטוי בלוחות האבן, המצויים בקביעות בתוך המשכן. הלוחות שניתנו ע"י ה' (הלוחות הראשונים) או שעליהם כתב ה' את עשרת דיברותיו (הלוחות השניים) מציינים את הימצאותה של השכינה באופן תמידי בתוך ישראל. התמדת השכינה בתוך ישראל מותנית, כמובן, בעבודת ישראל במקדש, שנעשית – מחוץ לקודש הקודשים – בעבודת המנורה והשולחן (בקודש), ובעיקר – בהקרבת הקורבנות על המזבח (בחצר המשכן).
מצד שני, מהווה המשכן מקום התגלות ה' אל עמו. משם שולח ה' את דברו להורות את העם כיצד עליו לפעול ולהתנהג. אין זו רק הימצאות פאסיבית של השכינה בתוך ישראל, אלא התגלות אקטיבית, פועלת, המתחדשת בכל פעם ומנחה את ישראל במעשיהם. על הכרובים – מרכבתו של ה' (ראה שמו"ב כב, יא) – "רוכב"-כביכול ה', ומדבר אל משה.
שתי משמעויות אלו של המשכן, המתבטאות בארון ובכפורת, ניכרות גם בכלי המשכן האחרים. די בעיון קל בשאר הכלים – לדוגמה: השולחן מול המנורה – על מנת לזהות את הדמיון של חלק מן הכלים לארון, וחלקם – לכפורת.
מכאן תובן משמעותם של שאר כלי המשכן.
תרומה תשס"ו
