הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)ההתקוממות המתעצמת באיראן, שמוקדם לדעת אם תביא להפלת המשטר, פרצה על רקע המצב הכלכלי הקשה ובכלל זה המגבלות החמורות שהטיל המשטר על הציבור בצריכת מים וחשמל, בגלל משבר האקלים. הציבור באיראן, שחלקים גדולים ממנו מתנגדים למשטר השיעי הקיצוני השולט בכוח הזרוע וההפחדה, קיבל רוח גבית ותחושת מסוגלות להתקומם נגד המשטר לאחר המפלה הקשה שהמשטר ספג במבצע עם כלביא.
האצת תוכנית הגרעין האיראנית, במטרה להגיע לפצצה שתאיים על קיומה של מדינת ישראל, יצר איום קיומי שאילץ את מדינת ישראל לתקוף כדי להשמיד את תוכנית הגרעין ולגרום לפגיעה קשה במשטר.
בשני העשורים האחרונים הגדיר המשטר באיראן את יעדו העיקרי כהשמדת מדינת ישראל. לפני כשמונה שנים הוצב בכיכר פלשתין, כיכר מרכזית בטהרן, בהנחיית עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, שעון ענק שסופר לאחור עד השמדת מדינת ישראל בשנת 2040. איראן למדה את לקחי המלחמות הכושלות של העולם הערבי נגד ישראל, והבינה כי לא תוכל להתמודד עם יתרונה של ישראל בלחימה קרקעית ואווירית, והגיעה למסקנה שכדי להשמיד את מדינת ישראל עליה לאיים על העורף הישראלי באמצעות נשק קטלני תלול מסלול הנורה ממרחק – רקטות, טק"ק בליסטי, כטב״מים ועוד – וכן בנשק גרעיני. לשם כך גם הקימה את ״ציר ההתנגדות״: טבעת חנק של זרועות תמנון סביב מדינת ישראל מכל עבריה, באמצעות ארגוני טרור ומדינות פרוקסי, כחיזבאללה, חמאס, מיליציות, סוריה והחות׳ים, שתכננו לתקוף את ישראל בו־זמנית כדי להשמידה.
איראן הקציבה הון עתק לפיתוח נשק ואמצעי לחימה, תוכנית הגרעין ולחימוש ארגוני ומדינות הפרוקסי. בכך הסיטה תקציבים שהיו יכולים להיות מופנים לפיתוח תשתיות לאומיות ולרווחת אזרחיה, כולל מענה למשברי אקלים ולבצורת באמצעות התפלת מים וחקלאות מותאמת.
arisa-chattasa
בנוסף, המדיניות האנטי־ישראלית האגרסיבית שלה, הובילה להטלת סנקציות בינלאומיות, שהקשו עוד יותר על כלכלת איראן ואילצו אותה להסתמך על צריכת מזון מהחקלאות המקומית בלבד, אל מול צרכיה הגדלים של האוכלוסייה. כתוצאה מכך הידלדלו משאבי הטבע ועתודות המים. זהו הרקע למשבר הנוכחי שהצית את מחאת הציבור והוציא אותו לרחובות.
בס"ד, המזימה להשמיד את מדינת ישראל היא זו שחוללה את המצב שמאיים על עתידו של המשטר באיראן, ובע"ה יגרום למפלתו. זו לא הפעם הראשונה בהיסטוריה של עם ישראל שמי שזמם את השמדתו – מזימתו נהיתה לשורש מפלתו.
על אחד המקרים הללו אנו קוראים בפרשת שמות. לנוכח הריבוי הטבעי של עם ישראל במצרים, ומאזן דמוגרפי המאיים על שלטונו, מבטא פרעה את חששו: ״וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ״ (שמות א ט). מחששו לפגיעה בביטחון מצרים הוא מבקש לטכס עצה: "הָבָה נִּתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ" (שם פס' י), ומורה לעצור את הולדת הבנים, תחילה בציווי שהמיילדות יהרגום בלידתם, ומשנוכח כי אינו מצליח, הוא גוזר: ״כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ״ (שם פס' כב).
מזימה זו כאחרות, היו לאחר הפקת לקחים ממזימות קודמות שלא צלחו: "ארורים הן הרשעים שהן מקיימין עצה על ישראל, וכל אחד ואחד אומר עצתי יפה מעצתך, עשו אמר שוטה היה קין, שהרג את אחיו הבל בחיי אביו, ולא היה יודע שאביו פרה ורבה והוליד את שת, אני איני עושה כן, אלא 'יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי' (בראשית כז מא), ואירש חלקו. פרעה אמר שוטה היה עשו שאמר יקרבו ימי אבל אבי, ולא היה יודע שאחיו פרה ורבה בחיי אביו, אני איני עושה כן, אלא עד דאינון דקוקין תחות כורסיא דאמהון, אנא מחינא להון (כשהם עדיים זעירים תחת כיסא הלידה של אימם, אהרוג אותם א.ש.), הדא הוא דכתיב: 'הבה נתחכמה לו' (שמות א י), ניהוי חכימין יתיר מן קדמוי (נהיה חכמים יותר מקודמינו א.ש.), מיד 'כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו' (שמות א כב), וכו'" (מדרש תהלים – שוח"ט ב ד. עיי"ש על המן).
גם מזימה זו כמו קודמותיה הסתיימה בכך שהמזימה להטביען במים היא אשר גרמה את מפלתן של מצרים בטביעה בים: "'וברוח אפך נערמו מים' – במידה שמדדו בה מדדת להם. הם אמרו 'הבה נתחכמה לו' אף אתה נתת ערמה למים והיו המים נלחמים בהם בכל מיני פורעניות" (מכילתא שמות טו ח).
ועל כך משבח יתרו את ההשגחה האלוקית: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ד' מִכָּל הָאֱ-לֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם" (שמות יח יא). "כי בדבר אשר זדו עליהם – כתרגומו, במים דמו לאבדם והם נאבדו במים" (רש"י שם).
לזכר אבי מורי ר' משה שנוולד ז"ל הכ"מ
