הרב אברהם רזניקוב (רב המרכז הרפואי איכילוב, תל אביב)הפרשה פותחת בניסיונות של פרעה להתמודד עם הבעיה הדמוגרפית, שנתפסה בעיניו כמאיימת על העם המצרי. "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד, ותמלא הארץ אותם" (שמות א' ז'). בשלוש דרכים מנסה פרעה להתמודד עם בעיה זו. הראשונה, עבודת פרך, "וישימו עליו שרי מיסים למען ענותו בסבלותם" (שם, שם, י"א). ההנחה כי תשישות גופנית ונפשית תמנע פרייה ורבייה נתבדתה "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ…" (שם, שם, י"ב). השנייה, פרעה פונה למיילדות העבריות בבקשה כי ימיתו את הבנים הזכרים בתחבולה "ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אותו ואם בת היא וחיה" (שם, שם, ט"ז). גם ניסיון זה כשל, המיילדות טוענות כי בנות ישראל מסתדרות גם ללא מיילדות. הניסיון השלישי, הוראה גורפת לכל עמו להשליך ליאור את כל הבנים הזכרים "ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היאורה תשליכהו…" (שם, שם, כ"ב). גם פנייה זו לא צלחה, "וירב העם ויעצמו מאד" (שם,שם, כ'). המדרש דורש את המילה "וישרצו", כדרך השרצים, בעלי חיים המרבים בוולדות "כל אחת ואחת ילדה ששה בכרס אחד, שנאמר ובני ישראל פרו וישרצו וגו', דבר אחר שנים עשר, דכתיב פרו – שנים, וישרצו – שנים, וירבו – שנים, ויעצמו – שנים, במאד מאד – שנים, ותמלא הארץ אותם – שנים, הרי י"ב, ויעצמו, יש אומרים ששה בכרס אחד…" (שמות רבה פר' א' אות ח'). המדרש דורש את ריבוי המילים בפסוק המתארות את פריון בני ישראל ועל סמך זה מניח אף ללידה של שישה או יותר בכרס אחת.
רבי אברהם אבן עזרא, רופא ופרשן, כותב את הדברים הבאים, "רמז שילדו נשיהם תאומים ויותר, ואני ראיתי ארבעה בנים, שילדה אישה אחת. והרופאים נותנים טעם עד שבעה יגיעו בבטן אחת" (הפירוש הארוך, שם, א', ז'). ראיה לפירושו הוא מביא מהמציאות שבימיו 'אני ראיתי', הרופאים אומרים כי יכולה כרס אחת, והיריון אחד, לשאת עד שבעה וולדות. יש להניח שדברי הרופאים נאמרו ביחס למבנה האנטומי של בטן האישה. לא סביר שבאמצעי הרפואה של ימי הביניים שרדו מספר רב יותר של עוברים בלידה מן המוכר בימינו.
הרב יעקב מדן מבאר את דברי המדרש אודות ריבוי הצאצאים באופן שונה. לדעתו, לא מדובר על נשים שילדו שישה וולדות בלידה אחת, דבר שאינו מצוי, אלא הכוונה שכל אם, ילדה בממוצע ששה ילדים במהלך כל שנות פוריותה.
מעמדו של עובר ברחם אמו הוא נושא מורכב ורבו בו הדעות. ההלכה מקבלת את העובדה הביולוגית שהעובר הוא יצור חי. משיקולים ביולוגיים לא ניתן למצוא קו ברור המפריד בין עובר שיוגדר כחי לבין כזה שלא יוגדר כחי, ובכל אופן המשפט העברי אינו מתייחס להריגת עובר כאל הריגת ילוד. הבחנה זו מקורה בקביעת העונש למי שגורם הפלה במהלך קטטה "וכי ינצו אנשים ונגפו אישה הרה ויצאו ילדיה…" (שמות כ"א כ"ב-כ"ג). קיימות מספר שיטות שונות בהלכה ביחס לחומרת איסור הפלה, מאיסור תורה חמור, ועד לאיסורים קלים יותר שמקורם אינו אלא מדברי חכמים. שאלות אלו נחשבות לדיני נפשות, ויש לדון כל מקרה לגופו ובפני מי שראוי לדון בשאלות חמורות שכאלו.
"דין רודף", הינו מושג תלמודי המאפשר להציל את הנרדף בנפשו של הרודף (רמב"ם הל' רוצח, פ"א ה"ח). גם עובר המסכן את שלום האם מוגדר בהלכה כ"רודף", ומותר להרגו כדי להציל את האם, ובתנאי שלא הוציא ראשו שאז "אין דוחין נפש מפני נפש" (שם ה"ט).
אלא, שבמקרה שבו מדובר בריבוי עוברים ברחם אחת, כשאינם מסכנים את חייה של האם, אלא אלו את אלו, כל אחד מן העוברים מסכן בעצם חיותו את אחיו ורודף לו, התירו הרבנים האחרונים לדלל חלק מן העוברים. הנימוקים לכך, ראשית, ישנם פוסקים שהתירו את הריגת העובר גם לאחר שהוציא ראשו, ובתנאי שבטוחים שהאם והוולד ימותו שניהם (פנים מאירות ח"ג סי' ח').
שנית, אין מדובר ב"הפחתת עוברים", אלא ב"החייאת עוברים" שהרי במצב הנוכחי כולם בחזקת אבודים, ואינו אלא כהורג מי שהוא כבר בחזקת הרוג, וכעין ההורג תינוק בן שמונה חודשים שאינו חייב עליו משום שפיכות דמים (מקובל היה בתקופת התלמוד שבן ח' אינו חי, יבמות פ').
המשפט העברי אינו מתייחס להריגת עובר כאל הריגת ילוד
שלישית, אין הורגים את העובר בידיים, אלא בדרך 'גרמא' (הרב זילברשטיין 'אסיא' מ"ז-מ"ח כסלו תש"ן עמ' 7-13). יש שהתירו הפחתה זו מטעם אחר, והוא שאין עובר נחשב כחי לעניינים שונים, רציחה (רמב"ם רוצח פ"ב' ה"ו), וחילול שבת, ועל כן תינוק כזה שאין איסור גמור ברציחתו, ואין חיוב גמור להצלתו מטעם שישמור שבתות הרבה, אין עניין להצילו ומותר להפילו (תחומין כרך י"ז, בין עובר לעובר, הרב פרופ' נחום רבינוביץ עמ' 340-343).
כך גם מובא בשמו של הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל (נשמת אברהם חו"מ סי' תכ"ה ס"ק א' 21). בשאלה את מי, או כמה עוברים להוריד, אין ההלכה מתערבת, את זאת יקבעו המומחים לאולטרסאונד מיילדותי, 'וראיתן על האבנים' מן הסוג המודרני, כשמגמתם להמשיך דרכם של המיילדות העבריות, 'ותחיינה את הילדים'.
