אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])מחקרים שונים בפסיכולוגיה חברתית מראים כי כאשר אדם ניצב למשל מול שני בתי קפה הסמוכים זה לזה- האחד ריק וליד השני משתרך תור ארוך, בסבירות גבוהה כנראה שהוא יעדיף לעמוד בתור ולא להיכנס לבית הקפה הריק. למה? כי אם כולם עומדים שם בתור, אז כנראה שם הקפה טוב יותר.
זה נכון לא רק לגבי בית קפה, אלא גם לגבי תחומים, נושאים והחלטות רבות ופעמים משמעותיות בחיים- אנשים רבים מעדיפים לשחות עם הזרם ולהשתלב עם הרוב, כי כנראה הרוב צודק, והרי מיליארד סינים לא טועים, ולמה להיראות חריג ואאוטסיידר?
טבע האדם הוא להיות קונפורמיסט. ליישר קו. להגמיש אפילו חלק מערכיו, עקרונותיו ואמונותיו, העיקר לא להיות יוצא דופן.לא קל ולא נעים לעמוד על שלך ולראות אצבעות מופנות כלפיך.
מנהיגים רבים, הן בדיקטטורות והן בדמוקרטיות, ניצלו את הנטיה הזו של בני האדם כדי להפחיד אותם, לגייס אותם לצרכיהם, לרתום אותם. יכולתם של המנהיגים ליצור סחף המונים ודעת קהל גדולה, נפלה על קרקע בשלה של נטיית האנשים להתאים את עצמם לרוב, ולנטות אחרי הרבים.
בפרשת השבוע, חוזרת התורה פעמיים באותו פסוק על צמד המילים- 'אַחֲרֵי רַבִּים': "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת".
בפשט הדברים, מסביר כך רש"י את כוונת הפסוק: "לא תהיה אחרי רבים לרעות – אם ראית רשעים מטים משפט, לא תאמר הואיל ורבים הם הנני נוטה אחריהם.
ולא תענה על ריב לנטות וגו' – ואם ישאלך הנידון על אותו המשפט, אל תעננו על הריב דבר הנוטה אחרי אותן רבים להטות את המשפט מאמיתו, אלא אמור את המשפט כאשר הוא, וקולר יהא תלוי בצוואר הרבים".
רוצה התורה לומר כלל עקרוני בסיסי. אומנם נכון שתמיד יש 'רבים'. ונכון שההיגיון אומר 'אחרי רבים להטות', ונכון שבסוף כשצריך לקבל החלטה- אז הרוב קובע.
כל זה אמת ונכון..אבל…
אבל באה התורה ומזהירה ומבקשת שלא נעבוד על אוטומט. שלא אוטומטית ניישר קו עם כל מה שהרוב אומר, רק בגלל שזה נוח לנו, רק מפני שהם הרוב, והרוב כנראה יודע מה שהוא אומר.
רוב יכול גם לטעות. לכל אדם יש שיקול דעת, מחשבה עצמאית, מערכת ערכים ומצפון, תובנות ואינטואיציות, רגישויות וחוכמת חיים, ואת כל אלו עליו להפעיל באופן עצמאי ולא כנסחף אחרי הרוב.
באה התורה ומבקשת פעמיים באותו פסוק- 'לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים'. אל תאבד את ייחודך, את עצמאותך, את ערכיך ומחשבותיך רק מפני שהרבים לא חושבים כמוך. אל תתבטל ואל תבטל את מה שהינך מפני דעת הרבים. אל תהסס לומר את דבריך ולפעול לפי אמונותיך גם אם תהיה במיעוט.
נכון שהרבה יותר נעים לשחות עם הזרם, לקבל מחיאות כפיים ודעת קהל אוהדת, ובכל זאת ולמרות הכל מצפה התורה שתנסה לשמור על מי ומה שאתה, תהיה שפוט או עבד של הרבים, רק כי הם רבים, רק כי יש להם כוח, רק כי הם הצליחות ליצור דעת קהל מסוימת.
סקירה קצרה של ההיסטוריה- תהליכיה וגיבוריה – תגלה שפעמים רבות מאד במהלך קורות ימי האנושות דווקא אלו ששחו נגד הזרם, שלא נטו אחרי הרבים, ושהיו מוכנים להיאבק ולשלם מחיר על דרכם- דווקא הם אלו שהטביעו חותם של ממש בעולם.
נכון שהרוב קובע, אבל פעמים רבות דווקא היחידים הם הצודקים.
