פסטיבל מספרי הסיפורים

לספר סיפור זה ממש לא רק סתם איזה משהו להעביר את הזמן לילדים לפני השינה.

לספר סיפור כמו שצריך זו אומנות שלמה, עדינה ומורכבת.

זה להעביר מסר, מורשת, תוכן, עומק וחיבור באמצעות מילים, מנגינה, טון דיבור, דימויים, תיאורים, משלים ומוסר השכל.

סיפר טוב יכול להעביר את החוויה, את האווירה, את התיאור המדויק, ואפילו את הטעם והריח.

בשם רבי נחמן מברסלב [שהרבה לספר סיפורים] אומרים שאמר לתלמידיו כך – יש אנשים שחושבים שתפקידו של הסיפור הוא להרדים, כמו סיפור לפני השינה. ואני אומר שתפקידו של סיפור טוב הוא לעורר…

ממש לפני סוף עשרת המכות במצרים, ועל סף היציאה מהעבדות והזכייה בחירות הנכספת, מבקש ה' ממשה ומהעם פעם אחר פעם להמשיך ולספר את הסיפור– '…וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ…'.

הסיפור- זה הסטארט-אפ היהודי כיצד מעבירים מסורת ומורשת מדור לדור. כיצד מתוך העבר מתחברים אל ההווה וממנו לעתיד. הסיפור זה החיסון היהודי מפני שכחת העבר והניתוק מהשורשים.

לעם היהודי לאורך הדורות כולן- לא היה צבא חזק, או טריטוריות אדירות, לא היו לו משאבי טבע או כלכלה יציבה, אז איך בכל זאת הוא שרד בזמן שאימפריות גדולות וחזקות ממנו קרסו ונפלו אל תהום הנשייה ?

כי היה לו סיפור. כי היו לו כאלה שדאגו שהסיפור ימשיך להיות מסופר, ושתמיד יהיו כאלה שירצו להקשיב. זה הסוד.

את הסוד הזה מגלה הקב"ה למשה ולעם ממש לפני היציאה לחירות. במילים שלנו אומר הקב"ה לעם- אתם רוצים שאירוע יציאת מצרים, 'שלח את עמי', ומפגן החירות לא יישאר רק כחומר יבש למבחן בהיסטוריה לבגרות? אתם רוצים לא לקרוס כמו מעצמות אחרות שהחלו את דרכן בקול רעש גדול וסיימו את דרכן ההיסטורית בקול דממה דקה ? אתם רוצים שלא רק הסיפור הלאומי, אלא גם הסיפור האישי והמשפחתי שלכם יישאר, יישמר ויעבור מדור לדור? אתם רוצים, כמו בצבא, שמורשת הקרב תעבור מיחידה ליחידה ?

אם חפצי חיים והמשכיות אתם- הפטנט הוא פשוט- ספרו את הסיפור האישי, המשפחתי והלאומי- עוד פעם ועוד פעם. לפני השינה, בסעודה המשפחתית, בליל הסדר, ביום העצמאות, בכל הזדמנות. אל תחסכו בסיפורים.

מאז יציאת מצרים חלפו קרוב ל -4,000 שנה והעסק עובד. ההיסטוריה האנושית סיננה והוציאה מתוכה עמים שהפסיקו לספר את הסיפור שלהם, או שהפסיקו להאמין בו, והותירה במקום של כבוד בכותל המזרח את מספרי הסיפורים. את אלו שדאגו שהמורשת תימשך בזכות הסיפור. את אלו ששמעו, הפנימו , הטמיעו ויישמו באורח חייהם את הציווי הכל כך פשוט והכל כך עמוק ונצחי- '…וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ..'.

(בא תשפ"א)