מאחורי הקלעים של ההחלטות הדרמטיות בקבינט

השבוע התרחשה דרמה משמעותית ביהודה ושומרון. שרשרת החלטות שהתקבלו בקבינט האמורות לשנות כמעט לחלוטין את אופן הפעולה של מדינה ישראל מעבר לקו הירוק. מנגנון שהיה מושבת יותר מ-20 שנים, שינוי סטטוס של כ-60 שנים במערת המכפלה וריסוק של הסכמי אוסלו.

אלא שמאחורי הקלעים התרחשה דרמה לא פחות. השרים ישראל כ"ץ ובצלאל סמוטריץ' חששו כי אם הדברים יתפרסמו לפני אישורם בקבינט, יגבר הלחץ האמריקאי על נתניהו והוא יבטל את הדיון או לפחות ידחה אותו עד שובו מוושינגטון. משום כך, החליטו השרים לשמור על דממה מוחלטת עד שהשרים נכנסים לדיון. גם כשהיו כבר בחדר, חיכו השרים לרגע שבו יאושרו כל שרשרת ההחלטות ורק אז, אחרי שנתקבלו ההחלטות, יצאו לתקשורת. גם העובדה שהדברים הובאו לאישור דווקא בקבינט ולא בממשלה מעידה על הרגישות שלהם, בטח כלפי מדיניות החוץ של ישראל.

כזכור, הסעיפים שאושרו השבוע בקבינט הם הסרת החיסיון הקיים על מרשמי המקרקעין, ביטול איסור מכירת מקרקעין לזרים (לרבות ישראלים) וביטול הדרישה להיתר עסקה; ביטול הדרישה לרישיון עסקה במקרקעין; העברת סמכויות רישוי בנייה ביחס ליישוב היהודי בחברון ולמערת המכפלה מעיריית חברון למנהל האזרחי; הרחבת הסמכויות המוניציפאליות של מינהלת הישוב היהודי בחברון; הקמת מנהלת במתחם קבר רחל לישיבה ולאזרחים המתגוררים במקום; פעולות פיקוח ואכיפה בשטחי A ו-B ביחס לעבירות מים, פגיעה באתרי מורשת וארכיאולוגיה ומפגעים סביבתיים. נושאים שכל אחד מהם הוא ריסוק של הסכמי אוסלו כפי שנחתמו.

אלא שהיום ניתן היום לספר כי אחד הסעיפים שאושרו היה אמור להיות חסוי מעיני הציבור ולא להתפרסם כלל בגלל הרגישות המדינית. המדובר על הסעיף של חידוש מנגנון רכישת קרקעות על ידי הממונה באיו"ש.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כך: "עד לפני כשני עשורים התקיימה ועדה לרכישת קרקעות באיו"ש ע"י מדינת ישראל. ועדה זו הורכבה מנציגי רשות מקרקעי ישראל, משרד הביטחון, נציג משרד האוצר ויועץ משפטי. ואולם ברבות השנים, מסיבות שאינן בידיעתנו, הפסיקה הוועדה לפעול. מוצע לחדש את קיומה של הוועדה ושל המנגנון המאפשר רכישת קרקעות באזור ע"י המדינה, ובאמצעות כך לבצע רכישה יזומה של קרקעות ע"י המדינה".

הקבינט החליט להחיות מחדש את הוועדה 20 שנים אחרי שהפסיקה לעבוד. גם אז בשנות ה-80 ובגלל המצב המשפטי ביהודה ושומרון, הוועדה פעלה "מתחת לרדאר" על מנת לרכוש כמה שיותר קרקעות ביהודה ושומרון. בעבר הרכישות בוצעו על ידי חברה פרטית שביצעה את הרכישות עבור ישראל. כעת מדובר על "יציאה לאור", אם נרצה, או פעולה אקטיבית של ריבונות בה ישראל באופן ישיר תבצע רכישת אדמות מפלסטינים.

עפ"י התכנון, במנהלת ההתיישבות אותה הקים בזמנו סמוטריץ', יבצעו עבודת מטה שתגבש צוות מיוחד שיפעיל את המנגנון מחדש. הצוות יבנה מערך קריטריונים לרכישה הקרקעות, קריטריון אסטרטגי או כזה שקשור במענה לאוכלוסייה היהודית שגדלה. לאחר מכן, ייצאו לרכישה. העובדה כי מדובר ביוזמה אקטיבית של מדינה היא משמעותית לעניין, שכן למדינה כיס עמוק לרכוש את האדמות הללו. המקור התקציבי להפעלת המנגנון מחדש טרם נקבע, אך העובדה כי סמוטריץ' הוא שר האוצר נותנת בסיס להנחה שגם המנגנון יתוקצב באופן ראוי.

רכישת הקרקעות היא דבר משמעותי בפני עצמו, אך כשהיא מגיעה עם ההחלטות הנוספות הקשורות למנהל המקרקעין ביו"ש, היא מקבלת משמעות נוספת. העובדה כי החיסיון שהוטל על בעלי הקרקעות הוסר כעת, משמעותה היא שב-18 שקלים וידיעה של מספר גוש וחלקה, ניתן להוציא נסח טאבו ולהבין מי הבעלים של הקרקע הספציפית, ממש כמו המציאות שלפני הקו הירוק. בהקשר הזה יש להגיד כי שליש ממסמכי הבעלות ביו"ש נחשב מסודר, והשאר מעט פחות. תצטרך להיעשות עבודת מטה בעניין שתנגיש את המידע לציבור שירצה בכך.

במערכת הביטחון הציגו את חוות דעתם לשלל הנושאים וכתבו כי הם לא מתנגדים לכל ההחלטות, מלבד ההחלטה על השינויים במערת המכפלה. לטענתם, יש לבצע את הדברים באופן אחד, ובכל מקרה על כל ההחלטות להיות מיושמות לאחר תקופת הרמדאן כדי שלא לגרום לתסיסה בשטח. המציאות כפי שהכרנו אותה ביהודה ושומרון – משתנה לנגד עינינו.

שתי נקודות מרכזיות יישארו פתוחות עד לבחירות: ראשית, עד כמה יצליחו הפלגים הימניים בממשלה לקבע את השינויים, כך שלא ישתנו בממשלה אחרת, ועוד כמה הפתעות מכינים סטרוק, סמוטריץ' וחבריהם לנתניהו ולקבינט.