בשבועיים האחרונים, אני צופה ביראת כבוד במבצעים הצבאיים המורכבים שמתבצעים במרחק אלפי קילומטרים וקולעים למטרתם בדיוק כה רב, עד שהתרגלנו לחשוב שביצוע מושלם והצלחה פנומנלית הם הנורמה.
אבל, למעשה, אין פה שום דבר נורמלי. הניסים שאנו עדים להם הם פרי תכנון ממושך, אימון בלתי מתפשר ועבודה מודיעינית מעולה: עבודת צוות בין חלקיו השונים של צבא ההגנה לישראל, שמוכיח לנו שוב ושוב שאין כמוהו בעולם. הפריצה לכל מצלמות התנועה בטהרן, שיבוש האנטנות הסלולריות, מעקב אחר בכירי המשטר האיראני ובראשם חמינאי, והחיסולים הממוקדים, הכרת המיקום המדויק של מאות מטרות והשמדתן – האם יכולנו לעשות את כל זה בלי צבא?
בידוע שאין סומכין על הנס, ואין בכוחם של תפילה ולימוד תורה בלבד להביא לחיסול משטר חזק ומרושע אשר חולש על מדינות מוסלמיות נוספות, וכמו סרטן שולח אלינו זרועות מכל הכיוונים במטרה להשמידנו כליל. ומה לגבי אלפי הטילים הנשלחים אלינו שכל אחד מהם הוא בעל פוטנציאל נזק והרג רב כפי שנוכחנו, למרבה הצער? לולא פיתח צה"ל את מערכת כיפת ברזל, האם לימוד התורה והתפילות היו מספיקים כדי להגן עלינו מפני הטילים הרבים?
במהלך קריאת מגילת אסתר דמיינתי איך היו נראים אותם אירועים לו התרחשו בימינו – כולנו היינו צמים שלושה ימים לילה ויום, אולי אפילו מארגנים תפילות המוניות. וכיוון שה' נעתר לתפילותינו, מצליחה אסתר במשימתה ומקבלת מהמלך הבטחה שביום החיסול המיועד יתאפשר ליהודים לעמוד ולהיקהל על נפשם, להשמיד ולהרוג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם. האם גם בימינו היו קמים כל היהודים להינקם מאויביהם, או שמא חלקנו היינו מסתפקים בלימוד תורה, בתפילות ובהכנת ארוחות עבור הלוחמים, בעוד אלה מכים באויביהם מכת חרב והרג ואובדן? תמהני.
כך ענה בעל ה"תורה תמימה" על השאלה למה לא מופיע שם ה' במפורש במגילת אסתר: "חלוק נס פורים מנסי שאר המועדים… שבעוד שהם היו ניסים גלויים שאין להסתפק בהם, הנה נס פורים, אף על פי שהכל היה מאת ה', היה כל ענינו בדרך הטבע… וכפי שיראה בכל דור ודור המסתכל בהליכות עולם בכלל ובחיי ישראל בפרט".
מי שאמונתו חזקה רואה את השגחת ה' גם בקרב החיילים הנלחמים בדרך הטבע, ובכל צעד ושעל חווים ניסים שקשה לתאר.
