עפרה ליפשיץ – מפורום שותפות לשירות
בשבוע האחרון היינו עדים לסדרת התבטאויות מצד ח"כ אריה דרעי, המעוררות תהיות כבדות משקל באשר לדיוק העובדתי סביב סוגיית הגיוס.
בפרסומים שונים צוטט ח"כ דרעי כמי שטען בשמו של נציג צה"ל, תת אלוף טייב: "תעבירו את חוק הגיוס כמו שהוא… זה החוק שיכול להביא לנו חרדים לצבא". דרעי הוסיף ואמר: "לצערי הרב, כל מי שנכנס חרדי לצבא לא יצא חרדי. אם הצבא ישכיל לדאוג לשומרי תורה ומצוות ולבנות עבורם מסלולים – יגיעו חרדים שהם לא בחורי ישיבות לצבא".
דברים אלו עומדים בסתירה להבהרת דובר צה"ל, לפיה "הרמטכ"ל לא הביע תמיכה בחוק גיוס ספציפי כזה או אחר". מעבר לסוגיית חוסר מהימנות הציטוט מוועדה סגורה, הטענה בדבר אובדן הזהות הדתית בשירות הצבאי מתעלמת מהמציאות בשטח, ובין היתר מהקמת חטיבת החשמונאים המיועדת לשומרי מצוות. ראוי להוסיף שבדיונים הרבים על החוק לא שמענו מעולם את דרעי וחבריו מסבירים מהם הצרכים של החייל החרדי בצבא. מנגד, הביקורת על החוק נשמעת היטב.

בהתייחסו לקשיים בקידום החקיקה, בחר ח"כ דרעי בדימוי חריף: "המוקשים שאדלשטיין וגלנט והייעוץ המשפטי הניחו בחוק הגיוס, זה כמו המוקשים במצרי הורמוז". אולם נראה כי ה"מוקשים" המדוברים הם למעשה עיקרון הגיוס המעוגן בחוק שירות הביטחון, חוק החל על כלל אזרחי המדינה. דרעי עצמו הודה לפני מספר חודשים בנוגע לחוק ביסמוט, כי "זה לא חוק שעומד לגייס. זה חוק להסדרת לומדי התורה", ולכן כשהוא ממשיך ואומר: "ראש הממשלה נחוש בדעתו להעביר את זה במושב הקיץ, כעת זה יותר תלוי במפלגות החרדיות אם יהיה חוק גיוס הקיץ הזה או לא", אל לנו לבטוח במילותיו. יש לדרעי אינטרס מובהק שיעבור חוק שמאפשר השתמטות. נותר לנו לקוות שההטבות שמובטחות בו לחרדים, לא יספקו את החרדים והם בעצמם יפילו את החוק.
לסיום, הצהיר ח"כ דרעי בהקשר המתיחות הביטחונית: "אי אפשר להשאיר את איראן כמו שהיא – נחזור להילחם אם צריך". אמירה זו מדגישה את הפער המכאיב שבין קריאה למלחמה לבין הנשיאה המעשית בנטל. בעוד נציגי הציבור החרדי שותפים לאישור מאות אלפי ימי מילואים נוספים למשרתים, הם מוסיפים לפעול לשימור הפטור למגזרם ולתקצובו.
בעת הזו, הציבור מצפה למנהיגות שאינה מסתפקת בהצהרות לוחמניות, אלא חותרת ליושרה ציבורית ולנשיאה משותפת ואמיתית בעול הביטחוני.
