ארכיון של: כ״ז בניסן ה׳תשפ״ו (אפריל 14, 2026)

מצוות קידוש שמו של הקב"ה בעולם ממוינת בדברי הרמב"ם כנושא הראשון, לאחר מצוות האמונה היסודית, העומד כמטרתנו בעולם. בהלכות יסודי

הכתוב אומר (ויקרא י"ד, ב'-ג') "זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן. ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה

ביום העצמאות השנה, נציין שבעים ושמונה שנים להולדתה של מדינת ישראל. שבת זו שבה אנו עומדים, פרשת תזריע-מצורע, נמצאת בדיוק

האדם כיצור סופר, היא תופעה משמעותית ביותר. קשה לאבחן מחשבות שלנו שאין בהן מניין מסוים של כמויות, תאריכים וסכומים כלשהם.

פרשות "תזריע" ו"מצורע" נראות במבט ראשון כאילו נלקחו מעולם עתיק וזר של נגעים וטקסים. אך בין הפסוקים העוסקים בכתמי עור

השורות הבאות נכתבות בשבוע שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לבין יום הזיכרון לחללי צה"ל וחללי פעולות האיבה ויום העצמאות שלאחריו.

"אמרו: אותה שעה היו פצצות מתפוצצות בראשי גגות. בחצרות ובבתים שבירושלים, ולא נשמע קול הפצצות מקול העם העונים אמן, שהיה

‫בעת כתיבת שורות אלו, שוררת "הפסקת אש" מול איראן ו(אולי) לבנון. בשורת הפסקת אש היא, לטעמי, רגע של "בין השמשות"

בין שתי צפירות אנו נעים בשבוע הזה. צפירת יום הזיכרון לשואה ולגבורה וצפירת יום הזיכרון לחללי צה"ל, כוחות הביטחון ופעולות