הנסתרות לד' א-לוהינו – כלל עקרוני זה מציב מחסום בלתי עביר בינינו לבין ריבונו של עולם. אף שנבראנו בצלם א-לוהים אין אנו יודעים את הנסתרות. זהו אחד היסודות המבדילים בין אדם לבין ריבונו של עולם: "…כי האדם יראה לעינים ד' יראה ללבב". אנו כבני אדם יכולים לצפות רק בדברים הגלויים לנגד עינינו. לעומת זאת, המציאות אינה מהווה כלל מחסום בפני ריבונו של עולם, והוא יכול לראות ללבב. אנו מפרשים את המציאות לאור מה שאנו רואים כלפי חוץ ואילו ריבונו של עולם חודר לתכנים הפנימיים של המציאות. זה גם המקום בו מתרחשת לרוב הופעתו של ריבונו של עולם. שנים רבות רבות אין אנו זכאים להתבונן בהופעה גלויה של ריבונו של עולם. מעשיו מתרחשים מתחת לפני השטח, ואנו מגששים מעט בניסיונותינו להבין את דרכו. על כל פירוש שאנו נותנים למעשיו מרחף ענן הספק. זהו המסתורין המיוחד של הקב"ה.
בשל כך עוול גדול עושים הידעונים למיניהם, הטוענים כי הם יודעים מפני מה אירעו דברים ומה ביקש ריבונו של עולם לומר לנו דרכם. בשנה האחרונה זכינו לפרשנות לצונמי ולמלחמת בין המצרים, לשפעת העופות ולמחלתו של ראש הממשלה. באופן מסתורי הפרשנויות השונות הוכיחו משום מה כי המפרש צודק, ואילו ה"אחר" הוא החוטא והלוקה. במקביל אנו שומעים אין סוף הבטחות כי אם יעשה אדם דבר מה מיוחד – ייתן צדקה או יעלה לקברו של צדיק, ישתתף בלימוד מסוים או ייטול חלק במאבק כלשהו – הוא יזכה למתנת שמיים ולשכר בעולם הזה ובעולם הבא. גם כאן באופן מסתורי הבטחות אלה תמיד יודעות את מעשה ד', ומתחייבות בשמו של ריבונו של עולם כי כך אכן יהיה. המאמין הגדול בריבונו של עולם והיודע כי לנו ניתנו רק ה"נגלות" ואילו את הנסתרות הותיר ריבונו של עולם לו, יודע כי כל אלה הם דברים שאין להם שחר. רק ריבונו של עולם יודע להגדיר מיהו החוטא האמיתי ומיהו הצדיק בצדדים הנסתרים מעיני בני אדם, רק ריבונו של עולם יודע מפני מה התחוללו מעשים מסוימים והוא מגלה את הדבר על אוזן עבדיו הנביאים שעדיין לא זכינו לחידוש בואם, ורק ריבונו של עולם מלמד מהם אותם דברים שבזכותם זוכה אדם לטובה.
טוב לו לאדם לקרוא היטב את הנאמר בפרשתינו. עיקר הכל הוא הבחירה החופשית הטובה של האדם: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע. אשר אנכי מצווך היום לאהבה את ד א-להיך ללכת בדרכיו ולשמר מצוותיו וחוקותיו ומשפטיו, וחיית ורבית וברכך ד' א-להיך בארץ אשר אתה בא שמה לרשתה". אין דבר אחר מאשר עשיית מצוות, הליכה בדרכי ד', תיקון העולם, עשיית צדק ומשפט ואהבת א-לוהים גדולה גדולה. אלו הדברים הגלויים והחשופים, והם העיקרים המובהקים של אמונת ישראל.
מובן הדבר שמקום הנסתרות אינו נפקד גם מעולמו של האדם. אולם הוא ניגש לעולם הנסתר לאחר שביסס את עולמו הגלוי, בחר בטוב ומאס ברע. אז הוא נכנס על קצות האצבעות לעולם הנסתר, ומבקש לקרוא את מעשה ד' במציאות תוך מודעות מתמדת ללשון הספק והאפשר. בדרך זו הוא מנסה להקשיב ולצפות, ולראות את מעשה ד' כפי שהוא מופיע בעולמנו. את השמיעה והראייה הוא מייחד לשאלה מה ד' תובע ממנו עצמו לעשות בזמנים המיוחדים שהוא מצליח להקשיב לקול ההויה. אין הוא מנצל את חיפושיו למניפולציות שונות הבאות להפחיד ולסחוט את המקשיב לו, כי אם להרוות את נפשו בחיפוש המתמיד אחר מה שנשמתו שלו מבקשת – את המציאות שמעבר, ואת הקשר המיוחד עם הנסתרות. כך בונה הוא מגדל רוחני דו-כיווני: בחירה חופשית טובה המתקנת עולם והמראה רוחנית עמוקה לעולם שמעבר.
תשס"ו