שורץ אודי (רב, סא"ל, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאית)שאלה: האם חייל שנרדם קצת לפני כניסת השבת וישן כל הלילה, מחויב לסעוד שלוש סעודות במהלך יום השבת? האם חייל שיוצא לפעילות מבצעית בצהרי יום השבת, רשאי להקדים ולסעוד סעודה שלישית עוד לפני חצות היום?
תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קי"ז) שנינו: "תנו רבנן: כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת? שלש", ומבואר בהמשך הסוגיה שם שמקור ההלכה מן הפסוק שנאמר בעניין ירידת המן בפרשת בשלח: "ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה" – האזכור המשולש למילה "היום" מלמד על שלוש סעודות. יש מראשוני אשכנז (ספר יראים, סימן צ"ב; וכן דעת הלבוש, אורח חיים רצ"א א') שקיבלו את הלימוד מן הפסוק כפשוטו, וכתבו שמצוות שלוש סעודות בשבת היא מצווה מן התורה. אמנם, הדעה המקובלת יותר בין הפוסקים היא כפי שכתב בשו"ת מהרי"ל (צ"ד), ששלוש הסעודות הן מדרבנן.
אף אם מדובר על מצווה מדרבנן – מעלתה גדולה, ובהמשך הסוגיה במסכת שבת שם (דף קי"ח) הפליגו חז"ל ואמרו שהסועד שלוש סעודות ניצל מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנום, וממלחמת גוג ומגוג. זו הסיבה שגם הרמב"ם (שבת, ל' ט') וגם השולחן ערוך (אורח חיים, רצ"א א') הדגישו שצריך "להיזהר מאוד" לקיים את שלוש הסעודות בשבת כהלכתן.
מעלה מיוחדת יש דווקא בסעודה השלישית, שאותה מוסיפים על הסעודות הרגילות בכל יום, והסביר על כך החיד"א ("מחזיק ברכה" על השולחן ערוך, שם): "ובסעודה שלישית מגדיל כבוד השבת לעשות בו סעודה מחודשת והזהיר לקיימה הנה שכרו גם על סעודת לילה וסעודה שניה כאלו עשאם לכבוד שבת דוקא… כי בקיומה יתברר כי כל מה שעשה לכבוד השבת".
מפשט דברי חז"ל במשנה במסכת שבת שם, עולה ששלוש הסעודות מתחלקות לאורך היממה: בליל שבת, בשחרית ובמנחה. כך פסק גם הרמב"ם (שבת, ל' ט'): "חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת אחת ערבית ואחת שחרית ואחת במנחה".
רבים מן הראשונים מצטטים את דעת בעל הלכות גדולות, שנקט שמצוות שלוש סעודות עומדת בפני עצמה ואינה תלויה דווקא בזמני היום. דעתו לא התקבלה להלכה, וההלכה נפסקה כנזכר לעיל שיש לסעוד סעודה בליל שבת, סעודה בבוקר וסעודה אחר הצהריים. אולם, הרא"ש כתב שמי שהחסיר את סעודת ליל שבת – נדרש להשלים שלוש סעודות במהלך היום. כך פסק הרמ"א (אורח חיים, רצ"א א'): "ומי שלא אכל בליל שבת, יאכל שלש סעודות ביום השבת", וכך ינהג חייל שנרדם ולא סעד את סעודת ליל שבת.
יש מן האחרונים שרצו לדייק מדברי הרמ"א, שאדם שיודע בוודאות שלא יתאפשר לו כלל לסעוד סעודות שבת במהלך היום – יקדים ויסעד שלוש סעודות לאורך הערב והלילה. אמנם, בספר "ארחות חיים" מפורש שלא יוצאים ידי חובה כלל בקיום יותר מסעודה אחת בלילה, ואף על פי כן מי שיהיה בפעילות מבצעית עצימה לאורך כל היום, ומתאפשר לו לסעוד יותר מסעודה אחת בליל שבת – כך ראוי לנהוג.
בנוגע לזמן הסעודה השלישית, כתבו התוספות באותה הסוגיה במסכת שבת, שאי אפשר לסעוד לפני זמן מנחה, כלומר חצי שעה לאחר חצות היום. כך פסק גם בשו"ת הרא"ש (כ"ב ד'), וכך נפסקה ההלכה בשולחן ערוך (אורח חיים, רצ"א ב'), שאין יוצאים ידי חובה בסעודה שלישית קודם זמן מנחה אפילו בדיעבד. אמנם, ביחס לערב פסח שחל בשבת כתבו כמה מן האחרונים (ראו משנה ברורה, תמ"ד ס"ק ח') שראוי לחלק את סעודת הבוקר לשתיים, משום שעל פי דעת בעל הלכות גדולות שהוזכרה לעיל – יוצאים בזה ידי חובה. לפיכך, חייל שיוצא לפעילות מבצעית, ולא תהיה לו כל אפשרות לסעוד סעודה שלישית אחרי מנחה – ראוי שינהג כך, וישתדל לאכול שתי סעודות עוד לפני חצות היום.
הרמ"א (אורח חיים, רצ"א ב'-ג') כתב שנהגו לאכול את הסעודה השלישית לאחר תפילת מנחה. אמנם, הוא מוסיף וכותב שכאשר מתפללים מנחה סמוך לשקיעה, ולא יהיה זמן לסעוד סעודה שלישית לאחר מנחה, ניתן להקדים ולסעוד לפניה. המשנה ברורה (שם ס"ק י"א) כתב שכל מי שקשה לו לסעוד סעודה שלישית לאחר תפילת מנחה, רשאי להקדים אותה. לעומתו, הבן איש חי (שנה שנייה, חיי שרה י"ד) כתב שסעודה שלישית קודם תפילת מנחה היא רק בדיעבד, ואף ציין שעל פי דעת האריז"ל והמקובלים, אפילו בדיעבד אין יוצאים ידי חובת סעודה שלישית לפני שהתפללו מנחה.
זמן סעודה שלישית נמשך עד לשקיעת החמה, וראוי להקפיד ליטול ידיים ולאכול כזית פת עוד לפני השקיעה (משנה ברורה, רס"ז ס"ק ה'). אמנם, בשעת הדחק פסק המשנה ברורה (רצ"ט ס"ק א') שמי שלא הספיק ליטול ידיו לפני השקיעה, רשאי להקל ולאכול סעודה שלישית גם בזמן "בין השמשות", וכך נהגו בכמה מחצרות החסידים. אמנם רבים מפקפקים במנהג זה (ראו שמירת שבת כהלכתה נ"ו ד', ובהערות שם), ולכן ראוי מאוד לעשות מאמץ ולאכול לפחות כזית פת עוד לפני השקיעה.
