וינרוט אבי (פרופ', עו"ד)בעת המפקד של בני ישראל, נזכר דבר מותם של נדב ואביהוא והכתוב מוצא לנכון לציין גם כי לא היו להם בנים. כך נאמר (במדבר ג', ד) "וימת נדב ואביהוא לפני ה' בהקריבם אש זרה לפני ה' במדבר סיני, ובנים לא היו להם".
הכתוב אומר כי הם הביאו "אש זרה" וזו סיבת המוות. למה ציינו אפוא כי לא היו להם בנים?
החתם סופר מבאר כי אדם נדון לחיים בהתאם לתפקיד שעליו למלא ובהתאם לשליחות שעליו להגשים. על כן, לא די בחטא כדי שיאבד את זכות הקיום, שכן אם הוא נחוץ וחיוני, יאפשרו לו להמשיך לחיות כדי למלא את שליחותו. אם אדם לוקח עליו משימה, נותנים לו את האפשרות להשלימה, ונגזרים עליו חיים. ממילא, לא די בכך שבני אהרון חטאו בהבאת אש זרה, ואילו היו להם בנים הם לא היו מתים בעטיו של החטא כי "בזכות בניהם שלא חטאו וצריכים לאב לגדלם ללמדם תורה ולהדריכם – היו חיים".
liana mikah, unsplash
זאת ועוד, הכתוב אומר (דברים ל"ב ד') "אל אמונה ואין עוול". האם זהו שבח לקב"ה כי אינו עושה עוול במשפט? פשיטא. הרי גם שופט בשר ודם חותר לכך. בילקוט מעם לועז משיבים חז"ל, כי שופט בשר ודם אינו מתחשב בצער שהענישה מסבה לקרובים. היה על האדם עצמו לחשוב כי חטאו יסב סבל להוריו, לאשתו ולילדיו. אבל הקב"ה "תמים פעלו". פעולתו תמימה ושלימה, והוא מביא בחשבון גם את הסבל של הקרובים. בהתאם לכך מובן כי אדם שיש לו בנים שיצטערו על פטירתו, עשוי בדרך זו למנוע את מיתתו. לבני אהרן לא היו בנים שיצטערו על פטירתם ולכן לא היה מה שיעכב את הענישה.
ותוספת עומק. החתם סופר מבאר כי למידה והפנמה של מידות טובות והנהגה ראויה תלויה בחוויה של הדברים. אדם מבין את החשיבות של הנהגה טובה, רק כשהוא עצמו נזקק לה, והוא מעריך את הטוב שניתן לו לאחר חווה קושי.
מי שאין לו ילדים לא מבין כמה הורים משקיעים מאמץ, לב ונשמה, מסירות והתמסרות, דאגה ומחשבה – לגידול ילדיהם שלומם ורווחתם. נראה לו שההשקעה קלה ושהדאגה מוגזמת. רק אחרי חוויית ההורות בעצמו, מבין האדם מה הוריו השקיעו בו, וכמה הוא חייב להם; כמו כן, מי שלא התפלל על ילד חולה, לא מפנים עד כמה אין לקבל את החיים ואת פריים כמובנים מאליהם.
מי שאינו משמש כדמות להערצה, הערכה, כיבוד וחיקוי – אינו מבין כמה חשובה כל פעולה שלו, כמה חשובות תנועותיו, לבושו, תגובותיו והנהגותיו. רק כשיש אנשים שתלויים בו, מסתכלים עליו כל העת ולמדים ממנו, משכיל הוא להבין כמה חשיבות יש בכל פרט בהנהגתו, ואת "אפקט הפרפר" של מעשיו, כאשר רפרוף וזלזול קל שלו בפרט קטן – מוליד אדוות חמורות בגלי השפעה מתרחבים והולכים, לשעה ולדורי דורות. בהתאם לכך מבאר החתם סופר כי בני אהרון חטאו בחטאי התנהגות שונים, כי לא היו להם בנים וממילא הם לא חוו את החשיבות שיש לייחס לכל פרט בהתנהגותם.
הנה כי כן, כדי לזכות בחיים: אדם צריך להיות תמיד באמצע משימה, כדי שגם אם יחטא, יקבל שנת חיים כדי להשלים את משימתו; אדם צריך להיות אהוב, כדי שיהיה מי שיצטער אם ילך מעמנו, ובזכות צערו יימנע העונש; אדם צריך לחוות קושי כדי להעריך את הצורך בהספקת צרכי הזולת, בתחום הגשמי והרוחני; אדם צריך לשמש כדמות לחינוך והוראה, כדי להבין את חשיבותם של כבוד חבריו, כבוד הוריו, כבוד רבו וכבוד שמים.
