איזו מפת בנייה ביו"ש הוצגה לנתניהו?

במהלך שדי נשמר מתחת לראדר, התקיים השבוע בכנסת דיון בהשתתפות חברי כנסת ושרים ממפלגת הליכוד והציונות הדתית, תחת השם "חוזרים הביתה: תפיסת השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון".

ביוזמת חברי הכנסת צבי סוכות ואביחי בוארון ו"פורום הביתה" בראשות אליאב ליבי ויהושע שרמן, התנהל דיון בנוגע לבנייה יהודית בשטחי A ו-B. הוצגו תמונת המצב בשטח מאז הסכמי אוסלו, האתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל במאבק על השטחים הפתוחים, והצעדים הנדרשים, לדעתם, לחיזוק האחיזה הישראלית באזור. ראש 'פורום שבים הביתה' העביר לראש הממשלה נתניהו את חוברת 100 הנקודות שחיברו בפורום, שבהן צריך להתיישב בשטח A. סיטואציה דמיונית לפני כמה שנים.

לצד זאת, בשטח "עסקים כרגיל". בתחילת השבוע בוצע הונחו קרוואנים ביישוב החדש גנים שבצפון השומרון, שהוא המשך להקמתם מחדש של חומש ושא-נור. המפה משתנה לנגד עינינו. לצד עשרות יישובים וחוות חקלאיות בבנימין, בגוש עציון וביהודה, מפעל ההתיישבות דוהר קדימה לקבוע עובדות בלתי הפיכות בשטח לפני פתיחת הקלפיות.

מהצד השני של המתרס הפוליטי, שמענו השבוע את יו"ר הדמוקרטים, יאיר גולן, מצהיר בקול רם שיפנה את כל החוות והמאחזים הבלתי חוקיים, ואף מדגיש שהוא מיושר בעניין זה (לכאורה?) עם איזנקוט, בנט וליברמן.

אבל, הצהרות לחוד ומציאות לחוד. מי שמשגר לחלל האוויר אמירות נחרצות כאלה על פינוי מאסיבי של חוות ומאחזים בישראל של 2026, פשוט לא מבין את עומק המנגנונים שהשתרשו בשטח. מרבית החוות המדוברות יושבות על אדמות מדינה ונמצאות בהליך מתקדם של "הכשרה בדיעבד". לפי הספר היבש, הן אולי עדיין לא חוקיות, אך בחודשים שנותרו עד הבחירות, רבות מהן יולבנו כליל.

אגב, אפילו בצלאל סמוטריץ' עצמו פינה לא מעט מאחזים בלתי חוקיים (כאלה שקמו על קרקע פרטית או כאלו שיצאה מהם אלימות), מה שמוכיח שיש כאן ניואנסים משפטיים ופוליטיים מורכבים שהציבור הרחב לא ייחשף אליהם עד רגע הביצוע. מעבר לכך, המנגנונים המנהליים שהקים סמוטריץ' נועדו למנוע פינויים מהירים, גם תחת ממשלה חדשה, אם תוקם. איזנקוט? כל יישוב או חווה שהיא חוקית תישאר, ומה שלא חוקי יעבור בדיקה, ואם אינו חוקי יפונה. מה שנראה ודאי, 'מנגנון מנהלת ההסדרה' והשר במשרד הביטחון שנתפר עבור סמוטריץ', יפורק בכל ממשלה שתוקם.

***

המחסור החריף של צה"ל בלוחמים, שנמתח לקצה אחרי כשנתיים וחצי של לחימה רב-זירתית ותובענית, הגיע השבוע לנקודת רתיחה חסרת תקדים. מכתב רשמי, דחוף ויוצא דופן ששיגר הרמטכ"ל אל ראש הממשלה, שר הביטחון ויו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, חושף שבר עמוק שלא ניתן עוד לטיוח. הרמטכ"ל יצא במתקפה חזיתית ונחרצת נגד המתווה המסתמן של "חוק המעצרים".

המסמך מפרק לגורמים את האשליה כאילו החוק יקדם שילוב, ומזהיר כי התוצאה תהיה הפוכה ותעניק "תמריץ לאי התייצבות לשירות צבאי, שכן בצידה יהיה פטור מהעמדה לדין". החוק מבקש להקפיא הליכים פליליים נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו למספר חודשים, תקופה שבשל מערכת הבחירות הקרבה צפויה להתארך עוד ועוד.

עבור הרמטכ"ל, מדובר בפגיעה אנושה במוטיבציה של הציבור המשרת. בעוד הצבא נדרש להאריך את שירות החובה והמילואים בשל פערים חריפים בכוח אדם, הדרג המדיני מבקש ממנו לחתום על פטור המוני. "מהלך כזה ייצור שבר עמוק מול מערך המשרתים הנושאים בנטל הלחימה זה כשנתיים וחצי, ויגדיל את אי השוויון", הבהיר.

בנוסף, הרמטכ"ל דוחה על הסף את המנגנון להקמת "ועדת קצינים" שתבחן את מעמדם של תלמידי הישיבות, ומבהיר שלצבא אין שום יתרון מקצועי או כלים לבצע בחינה טכנית כזו. מעבר לכך, הטלת משימה מורכבת ורוויית מחלוקת זו על צה"ל בעיצומה של מלחמה תהווה נטל ארגוני כבד, ותסיט קשב פיקודי קריטי מהמשימות המבצעיות בשטח. כאשר המפקד העליון של הצבא מציב תמרור אזהרה בוער כל כך ודורש לשנות כיוון ללא דיחוי, הדרג המדיני כבר לא יוכל לומר "לא ידענו".

המכתב הפך את זמיר למטרה בעיני ארגונים שונים, שטוענים כי הוא עושה פוליטיקה בזמן בחירות. אך המציאות רחוקה מכך. בצה"ל, ואני יודע זאת מבפנים, חסרי אונים נוכח המציאות המתגבשת והעובדה שחוקי הגיוס השונים, בהם חוק הארכת שירות החובה, חוק המילואים וכמובן חוג הגיוס, תקועים ולא מתקדמים.

במקביל, ארגונים שונים מנהלים קמפיין נגד הצבא ושילוב נשים, בחלק מהמקרים מעוותים את המציאות לחלוטין כך שתתאים לאג'נדה שלהם. הרמטכ"ל זמיר כבר אמר כי הוא מרים 10 דגלים אדומים ואז ציין כי הצבא קורס לתוך עצמו, וכעת מבהיר את המצב עם המכתב.

יש להתייחס להתראות הללו ברצינות הראויה. צה"ל קורס לתוך עצמו, והמילואים על סף קריסה. צריך לעצור את זה, ומהר.