רצף הפיגועים האחרון ביהודה ושומרון אינו עוד גל מתוח בלוח השנה הביטחוני, אלא איתות אזהרה בוהק. צה"ל ומערכת הביטחון כולה נכנסים לימי חג הסוכות בדריכות שיא ובדריכות מבצעית שזכורה רק מהתקופות המורכבות ביותר. בימי החג הקרובים צפויים אלפי מבקרים, מטיילים ומשפחות לפקוד את אתרי התיירות, את היישובים ולנוע בצירים המרכזיים באזור. אלא שבשטח, האווירה טעונה ומתוחה עד הקצה.
שעות בודדות לאחר הפיגוע הקשה במעיין בערב יום הכיפורים, בו נרצח נתנאל שוקרון הי"ד, נשוי ואב לשישה, תושב עלי זהב, הנחה רמטכ"ל על תגבור כוחות מסיבי בכל הגזרות. המטרה שהוגדרה בפיקוד המרכז ובמטה הכללי ברורה וחד-משמעית: לעצור בכל מחיר התפתחות של הסלמה רחבה מעבר לקו הירוק. הרוצח המתועב נתפס בחלוף שעות ספורות בבית חולים ברמאללה לשם הביא את עצמו בגלל שנפצע מירי החיילים.

בצה"ל מתריעים כבר שבועות ארוכים מפני הסלמה משמעותית ביהודה ושומרון. הנושא תפס חלק מרכזי בדיוני הקבינט הביטחוני, והוביל לסדרה של תרגילים נרחבים שביצעו כוחות ויחידות מיוחדות במרחב. השיא של ההיערכות הזו בא לידי ביטוי בהחלטה דרמטית במטה הכללי. הצבת מפקדת אוגדה נוספת כתגבור כוחות בשטח. האוגדה החדשה תפעל למקרה של הסלמה ותתפוס את הגזרה שמירושלים ודרומה, מה שייתן לאוגדת איו"ש את האפשרות לרכז את כל כוחותיה ומשאביה בגזרות הבוערות של בנימין, שומרון, מנשה ואפרים.
גזרת יהודה ושומרון עוברת כעת שינוי דרמטי ועמוק, ונמצאת באחת מנקודות המבחן המכריעות והמשמעותיות ביותר שלה בשנים האחרונות. מצד אחד, מתרחשת בשטח מהפכה התיישבותית בהיקפים שלא נראו כמותם בעבר. מצד שני, ההתפתחות הזו מביאה את הגזרה, לפי ניתוח גורמי המודיעין, לסף פיצוץ ממש. הרחוב הפלסטיני מרים את ראשו כמו שלא נראה בעבר והצעירים הפלסטינים מגלים יותר ויותר תעוזה. חלק מגורמי המודיעין מסבירים כי הצעיר הפלסטיני כבר מרגיש את הרחבת ההתיישבות מחוץ לחלון ביתו בכפר ולכן מרגיש שהוא "מגן על ביתו" . נוסף על זה ובאופן בולט יותר נמצאות כוונות להבעיר את השטח שמגיעות מחו"ל ובעיקר מקטר, תורכיה וכמובן איראן שעדיין משקיעה כספים בכדי להבעיר את השטח ולהביא להתקוממות ערבית בתוך שטח ישראל.
השינוי ביו"ש אינו רק בהיקף הניסיונות לפגע, אלא גם באופי הטרור. ראשי ארגוני הטרור מעדיפים כיום להוציא לפועל פיגועים בעיקר דרך תשתיות מקומיות של חוליות אזוריות, ופחות דרך תשתיות רחבות וענפות כפי שהכרנו בעבר. זאת בשל ההיערכות העמוקה של צה"ל והעובדה כי הוא נמצא בלב מחנות הפליטים ומסייר בשטח באופן תדיר.
לצד זה, אנו רואים עלייה מדאיגה בשימוש במטעני חבלה מתקדמים ובניסיונות לשלב רחפני נפץ. בשבוע שעבר הוסתה פעילות ביו"ש לאחר שבמהלך הפעילות זוהה רחפן מעל הכוחות. הפעילות כאמור הוסטה והחל מצוד אחר מטיס הרחפן שנתפס כמה שעות מאוחר יותר. סיפור הרחפנים ביו"ש יוביל בהכרח להיפוך קערה ומדובר באיום מתהווה ישיר על לב מדינת ישראל.
המחבלים ביו"ש לומדים ברציפות את צה"ל, שנמצא כעת עמוק בלב המחנות והערים הפלסטיניות. הצבא מבצע שורת מבצעים רצופים כדי לייצר "טמפו" קצב מבצעי גבוה ששומר על תשתיות הטרור נמוכות. אך למרות הלחץ הצבאי הבלתי פוסק, המחבלים מצליחים לייצר שרשרת פיגועים שעלולה להביא ליציאת האזור כולו משליטה.

מעבר לכך, במערכת הביטחון עדיין לא הפנימו לחלוטין את גודל התרחבותה של ההתיישבות בשטח, והכוחות נערכים לכל עלייה לקרקע בעיקר בדיעבד. אין כיום תוכנית עבודה מסודרת וארוכת טווח לפעולה, נושא שדובר בו רבות בעבר. בפועל נותרנו עם תא שטח שמאיים להתפוצץ בכל רגע. לכל אלו יש להוסיף את התקופה המתוחה ממילא; מערכת הבחירות בישראל, הבעיות הכלכליות הקשות של הרשות הפלסטינית, והמתיחות סביב הבחירות ששואפת הרשות הפלשתינית לקיים שם ימים ספורים לאחר מועד הבחירות לכנסת ישראל. בצה"ל פועלים בנחישות כדי שלא לאפשר לחמאס להכניס רשימה מטעמו, ומעריכים כי במידה שזה יקרה הדבר עשוי להוביל לביטול הבחירות ברשות. השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא לאן הולכים מכאן, ואיזה יהודה ושומרון בדיוק תקבל לידיה הממשלה הבאה, יהא הרכבה אשר יהא.
להערכתי, השטח כבר הכריע את עתיד יהודה ושומרון לפחות לטווח של 5 עד 10 השנים הקרובות. מהפכת ההתיישבות לא תעצור. היא פשוט אינה יכולה להיעצר. לכל היותר, אם בכלל, היא תבלם קלות, אך פתרון צבאי, ביטחוני והתיישבותי מקיף חייב להגיע. צה"ל בתצורתו הנוכחית אינו יכול עוד להגן על כל שטחי יהודה ושומרון לאורך שנים, ולכן הממשלה הבאה תידרש לספק תשובות חד משמעיות בעניין. אני סובר, וכבר כתבתי על כך בעבר, כי זוהי העת להחלת ריבונות ביהודה ושומרון מסיבות רבות ומגוונות.
מה שקורה בימים אלו הוא שצה"ל מנסה לפתור באמצעות כלים ישנים התפתחות חדשה לחלוטין. היקף ההתיישבות ואופי הטרור עברו כאמור שינוי יסודי, והצבא נדרש להיערך אחרת. ההחלטה של הרמטכ"ל על הכנסת אוגדה נוספת כתגבור היא צעד נכון בכיוון מעשה שמעיד על ההבנה שמחלחלת בצמרת הצבא כי יו"ש שינתה את פניה.
ימי חג הסוכות הופכים כעת לצומת מכריעה: האם השטח ידרדר להסלמה רחבה, או שהפעילות והנוכחות המוגברת של צה"ל יצליחו לבלום את הפיצוץ שממנו מזהירים כבר חודשים? בעוד שביישובים ינצלו את החג כדי להעמיק את האחיזה בשטח ולהסביר לציבור את המהפכה שנעשתה מעבר לקו הירוק, השאלה המרכזית נותרת פתוחה: האם רצף הפיגועים ייקח אותנו למציאות אחרת, והאם הסלמה ביו"ש עלולה להצית גזרות רחוקות הרבה יותר?
