שרלו יובל (רב, ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)״ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה״ – משעה שמזכירים במדינת ישראל של היום את המילה ״משפט״, הדעת נסחפת לעיסוק בשאלות חוקתיות: מה היחס הראוי בין השלטון הנבחר בבחירות ובין מערכת המשפט הנבחרת בדרך אחרת; אילו סמכויות יש לזו ואילו לזו; מה תפקידם של כל מי שמוכתר בתואר ״מערכת המשפט״, איזו אחריות יש להם וכדו׳.
מדובר בשילוב של נושא חשוב וראוי לדון בו, יחד עם מגמה מכוונת מראש להסיט את הדעת מנושאים אחרים שצריכים להיות חלק בלתי נפרד מהדיון הציבורי. סביר להניח כי ככל שנתקרב לבחירות, יהיה מי שיפעל כדי להעמיד את הבחירות על סוגיה זו בלבד, ובכך למנוע דיון בנושאים מהותיים אחרים.
המגמה הזו גם מונעת אפשרות להגיע להסכמות על איזון מחודש וראוי שבין הרשויות, אף שרבים מעוניינים בו ומכירים בשיבוש שמתרחש במערכת הפוליטית של מדינת ישראל, שכן נוח יותר להתמודד בבחירות עם עמדות נחרצות וחדות.
המגמה הזו מסיטה את הדעת לא רק מסוגיות כבדות משקל נוספות, כי אם גם ממצבו של משפט הצדק במדינת ישראל. זהו נושא הנוגע הרבה יותר לאזרחי המדינה. עוד לפני העיסוק בתוכן המשפט ובשאלה האם בסופו של דבר נעשה צדק – צריך להסתכל על המערכת עצמה. העובדה שלא עומדת לרשות אזרחי המדינה מערכת יעילה וזמינה לעשיית צדק – יוצרת בעיה חריפה של חברה שאינה מתנהלת לאור עקרונות האלה.
התמשכות הדיונים עומדת בסתירה מוחלטת למאבק ההלכתי לעינוי דין. העובדה שאדם שנעשה לו עוול יודע שכניסה למערכת המשפט משמעותה מסע ייסורים ארוך – לא רק פוגעת בו, כי אם גם מעצימה את מעשיהם של עושי העוול, כיוון שהם משערים שלא יצטרכו לתקן את העוול הזה; אורך פסקי הדין של השופטים, שהופכים את פסקי הדין שלהם לערכים באנציקלופדיה המשפטית – הם סיבה נוספת; חולשה הולכת וגוברת של מערכות אכיפת החוק, ויכולת של גופים חזקים להתחמק מן הדין; המחיר הכבד שאדם צריך לשלם לעורכי דין, והימנעות מפסיקת הוצאות תואמת – מביאה לכך שדווקא מי שזקוק למערכת המשפט אינו יכול לקבל ממנה שירות; תקנים חסרים לשופטים שאינם מתמלאים מסיבות מגוונות, ועוד ועוד.
אדגיש כי האחריות למצב הזה מתפרסת על פני כל גופי השלטון. הבעיה היא חברתית כללית, ולא מדובר בעוד התקפה על בתי המשפט.
הפטרת פרשת השבוע, כמו גם מקבילות רבות לאורך התנ״ך כולו, מלמדות כי חברה מאבדת את זכות קיומה בעיני הקב״ה כאשר היא מפסיקה להיות חברת צדק. לצדק יש הופעות רבות, והוא אינו מצוי בבתי המשפט בלבד. מערכת פוליטית שפועלת לטובת מקורבים בצורה לא הוגנת – עומדת בניגוד מוחלט לציווי התורה ולדבר ה׳, והיא פועלת באופן הפוך להלכה ולמוסר, ומסכנת את עצם קיומנו; אמצעי תקשורת שאינם חותרים לצדק בדיווחי אמת ובתחקירים הוגנים – מערערים את התשתית היסודית עליה צריכה להיבנות חברה יהודית; חלוקה לא צודקת של משימת נשיאת החברה על הכתפיים – היא הפרה מוחלטת של ציוויו של ריבונו של עולם ונביאי האמת ששלח לנו.
בשבוע שחל בו צום החמישי, שאנו קוראים בפתיחתו את ההפטרה המיוחדת של פרשה זו, מוטל על כל אחד לעשות את החשבון שלו עצמו פנימה, ולבחון האם הוא פועל בצדק במקום בו הוא נמצא. לא להפוך את המאבק על הצדק למאבק פוליטי, שבו אדם משוכנע שהשני פושע והוא הצדיק, אלא להפנות את התביעה הזו, ובעיקר כשהיא באה מעולם אמוני והלכתי, אל עצמנו. המבקשים את גאולת ישראל יתאגדו יחד להפיכת החברה שלנו לצודקת יותר, ובכך יקדמו את הופעתה.
