מערכת שבתוןארז לוזון, חבר בתנועת "הנתיב השלישי"
"שְׁנֵי מוֹעֲדִים בְּאָב, ט' וְ-ט"ו,
לְטוֹבַת הַחִשּׁוּב הַכְּלָלִי
כַּמָּה נַרְוִיחַ עִם אַהֲבָה
וְכַמָּה עָלָה לָנוּ בְּלִי"
(על פי 'שני ימי זיכרון', צור ארליך)
שבת חזון, שבה נקראת פרשת דברים, חלה תמיד לפני ט' באב, מועד האבל הלאומי העיקרי בלוח השנה היהודי. בפרשה עצמה אנו קוראים על האירוע שבעטיו נקבע האבל – חטא המרגלים, שבעקבותיו נגזר על דור המדבר לא להיכנס לארץ.
הרבה בכי היה שם, החל מהבכי על דיבת המרגלים: "וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא"; דרך הבכי על המעפילים בפרשתנו "וַתָּשֻׁ֥בוּ וַתִּבְכּ֖וּ לִפְנֵ֣י ה'", ועד "הבכי לדורות" שגזר הקב"ה בתגובה ל"בכייה של חינם". הבכי הזה אכן ליווה את עם ישראל לאורך הדורות, מחמשת האירועים המוזכרים במסכת תענית, דרך אסונות היסטוריים מגירוש ספרד ועד גירוש גוש קטיף.
בימים אלה של מלחמה מתמשכת ושבויים הנמקים במנהרות, כולנו יכולים להזדהות עם הבכי הזה. שאינו רק ביטוי לעצב, יש לו גם משמעות קיומית: עם היודע לבכות על עברו – יידע גם לקום לתחייה.
אבל לבכי הגדול יש גם מחיר כבד. מבט על המציאות מבעד לדמעות גורם לנו לראות רק את החסרונות, ובעיקר את אלה שבאחרים. בפרפרזה על דבריו של מאסטר יודה בסרט הקולנוע המפורסם 'מלחמת הכוכבים': "בכי מוביל לכעס, וכעס מוביל לשנאה". בכייה של חינם מובילה לשנאת חינם, שמכניסה אותנו, חס וחלילה, ללופ אינסופי.
ולכן, בחסדי ה', זכינו גם לחג האהבה בט"ו באב, הבא לתקן את הבכי והשנאה. הגמרא מספרת שאחד הטעמים לשמחה בט"ו באב הוא שביום זה, בשנת ה-40 לנדודים, תמה גזירת המיתה על דור המדבר. זהו הרמז לתיקון: חג אהבה כנגד מועד השנאה.
אמנם, יש להודות ביושר כי מיסודו של ט"ו באב כ"חג האהבה" הוא אירוע מודרני למדי, המבוסס אמנם על אותה משנה בתענית: "לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב", ועל הטעמים למועד זה המובאים בגמרא, ובהם גם יום שבו "הותרו שבטים לבוא זה בזה", ביטויים מובהקים לאהבה. אבל כנראה שגם אינטרסים מסחריים לא מבוטלים היו מעורבים בקיבוע המושג הזה בלוח השנה הישראלי, ועם זאת, ייתכן שמאחורי האינטרס הכלכלי, מונח ביטוי ל"רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשּׁוֹרָה עַל הָאֻמָּה בִּכְלָלָהּ", כפי שהיא מופיעה במשנתו של הרב קוק. עם ישראל בזמן הגאולה מרגיש שהתיקון הבריא ביותר לבכי ולשנאה הוא ריבוי אהבה.
גם אנחנו ב'נתיב השלישי' יודעים שהתיקון החברתי יגיע לא משלילת האחר, אלא להפך, מיצירה של חיבורים חדשים המגיעים מתוך אהבה.
