איזקסון מירון ח. (סופר ומשורר)הפרשה נפתחת בבקשת משה רבנו לקב"ה:"ואץחנן אל ה' בעת ההיא…". את הצירוף "בעת ההיא" אפשר להבין באופנים שונים. הפשט כמובן מכוון לזמן מוגדר כלשהו בעבר. אולם, דומני שמשפט הפתיחה של משה רבנו בתחילת הפרשה היא כותרת רחבה יותר: לכאורה, משה רבנו מוסר לנו מעט מתחושה כוללת וקבועה שלו הנוגעת ל"עת ההיא", שמזכירה לי את הביטוי "אז ישיר משה", שאותו אפשר להבין הן כמתייחס לעבר והן כמתייחס לעתיד. משה רבנו כמעט אומר לנו כאן שבכל עת ועת של תחנון כלפי שמיים, יש לזכור ולהזכיר את מרכיבי האמונה שהוא יפרט להלן בפרשה.
חיזוק לכך אני מוצא בעובדה שפרשה זאת כוללת כמעט כל היבט בתשתית אמונתנו: הפסוק "לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו"; "ואתם הדבקים בה' אלקיכם, חיים כולכם היום", אשר מלווה בקביעות את קריאותינו בפרשות השבוע; "כי היא חוכמתכם ובינתכם לעיני העמים"; עשרת הדיברות; "שמע ישראל"; "השמר לך פן תשכח את ה' אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים"; "ועשית הישר והטוב בעיני ה'"; "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר, מה העדות והחוקים והמשפטים" (בסיס להגדה של פסח); "לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם, כי אתם המעט מכל העמים…".
אני מבקש להציע שמילת "ואתחנן" שבתחילתה הפרשה אינה מתארת "רק" אירוע חד-פעמי אצל משה, אלא מעין בנין מפורט של נוסח תחינתו המיוחדת והקבועה, מעין "תחנון" פלאי ומקביל לסדר התחנון המוכר לנו. האתגר היסודי שלנו, ובוודאי בימים מורכבים אלה בארצנו, הוא לבדוק את גישתנו הבהירה לשפת תחינה זאת של גדול הנביאים.
בספרו החדש "על שפת הברית: הגות ישראלית בעידן של משבר", חותר הרב ד"ר תמיר גרנות, העומד עם הרב אלדר בראש ישיבת ההסדר 'אורות שאול' בתל אביב, ושבנו סרן אמיתי צבי הי"ד נפל במלחמה בל' בתשרי תשפ"ד, לחשוף את "שפת הברית" החיונית לשיח הישראלי. מדובר לא בלשון הדיבור במובן הטכני, אלא בשפת מושגים משותפת שתאפשר לנו לעסוק בשאלות היסוד של קיומנו כעם וכחברה. "היא תשאב ממקורותיה הבלתי נדלים של היהדות, ועִם זאת תהיה מחוברת להווה, לשיח הערכים האוניברסלי ולאופייה המיוחד של החברה הישראלית" (עמ' 43).
תחושת "ואתחנן" של משה רבנו בפרשתנו מוצאת בספר את המשכה האמוני, הכֵּן והחשוב. הרב גרנות והרב אלדר, העומדים בראש ישיבת ההסדר 'אורות שאול' בת"א, הם דוגמה לקבוצת רבנים מובילה אשר מייצגים בעיניי את תקוותנו הגדולה ביותר לתיקון החיוני במצב הנפשי של החברה הישראלית.
