כל הפוסטים של איזקסון מירון ח. (סופר ומשורר)

תפילת "ונתנה תֹקף" מרעידה את התודעה בכל עֵת. בין השאר משמיעות מילותיה את התיאור: "וכל באי עולם יעברון לפניךָ כבני

בריאתו של האדם בראש השנה מחברת ומרכיבה גורמים יסודיים בתפיסתנו האמונית. אומנם האדם נוצר לאחר שפרטי בריאה רבים הקדימו אותו,

המשפט השירי הנהדר של אמיר גלבוע: "פתאום קם אדם בבקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת", מחובר מאוד למסורת שלנו.

אמירותיו של האדם הן דרך ביטויו העיקרית. "מה הוא אמר לך", אנו שואלים כמעט בכל יום אדם המספר לנו על

האבחנה בין עניינים "גדולים" לבין עניינים "משניים" בחיינו מלווה אותנו בקביעות במודע ושלא במודע. בחיים האישיים אנו אמורים להשתדל להגֵן,

מה מועילה לנו החזרה על מילה מסוימת? כאשר אדם חוזר על משפט שאמר, עשוי הדבר להדגיש את חשיבותו. אולי בפעם

בפרשת השבוע מגיעות שתי משמעויות לכאורה שונות של השורש "ראה" לידי ביטוי כמעט חופף. אנו משתמשים פועל זה כמבטא את

היהדות היא מהפכנית הרבה יותר ממה שנדמה לרבים. החל מאברהם אבינו היא מייצגת עמדות הפוכות "למקובל" במספר תחומים. אמונה בה'

הפרשה נפתחת בבקשת משה רבנו לקב"ה:"ואץחנן אל ה' בעת ההיא…". את הצירוף "בעת ההיא" אפשר להבין באופנים שונים. הפשט כמובן

אין זה מקרי שעילת הסבירות היא זאת שהכנסת בִטלה, ומאוחר יותר מהלך זה בוטל על ידי בית המשפט העליון בשבתוֹ