זה שנים אנו מביטים בשאט נפש במפגינים ההזויים של נטורי קרתא, העומדים לימינם של רוצחי יהודים. הורגלנו לראות בהם תופעה שולית – מוטציה משונה של יהדות מעוותת. היה ברור לכולנו שתורתם אינה תורתנו.
אולם, בשנים האחרונות הולכים ומתרבים ביטויים של קרבה רעיונית בין חלקים מן ההנהגה החרדית לבין עמדות שבעבר אפיינו רק זרמים קיצוניים, כדוגמת נטורי קרתא והפלג הירושלמי. האלימות, ההתפרעויות, השחתת הרכוש והרטוריקה המחריפה טשטשו זה מכבר את הגבולות שבין הזרמים.

השבוע הוכינו בתדהמה לנוכח דברי הבלע של הרב דוב לנדאו, מנהיגה הרוחני של דגל התורה. הרב לנדאו גידף את ציבור המשרתים מקרב הציונות הדתית – את אותם אנשים המוסרים את נפשם על קידוש השם, על הגנת מדינת ישראל ועל ביטחונו של כל יהודי, ובכלל זה גם על ביטחונו שלו.
הוא לא הסתפק בכך. הוא אף טען טענה מזוויעה ומופרכת, שלפיה הם יוצאים למלחמות ולהרג גם לשם כבוד לאומי ולא רק מתוך הגנה עצמית. מכאן, לשיטתו, מדובר ברצח.
בכך הוא מצטרף, למעשה, לאותה עלילת דם שמבקש התובע הפלילי בבית הדין בהאג להדביק למדינת ישראל ולחיילי צה"ל. שניהם מוציאים לעז דומה על עם ישראל. ניסיונו של הציבור החרדי להצדיק את המשך השתמטותו מן השירות הצבאי מוליד שוב ושוב נרטיבים קיצוניים, נטולי מחויבות לאמת ונטולי אחריות ציבורית.
ההתקפה חסרת הרסן על ציבור דתי לאומי היא מכוונת. ציבור זה באורחות חייו מוכיח כי ניתן לחיות חיי תורה, ובה בעת להגן על המדינה. מציאות של ציבור שכזה היא לצנינים בעיני ההנהגה החרדית, משום שהיא מפריכה את כל דקלומי השווא החרדיים. אלא שאין מדובר רק במחלוקת על שאלת הגיוס. דבריו של הרב לנדאו משקפים בעיה עמוקה יותר, הנוגעת לאופן שבו מתעצבת כיום ההנהגה הרוחנית בעולם החרדי.
הציבור הכללי מבין שאדם יכול להיות גאון במתמטיקה, בפיזיקה או ברפואה, מבלי שיהיה בעל סמכות מיוחדת בתחומי הפילוסופיה, החברה או המדיניות. בעולם החרדי, לעומת זאת, עצם היותו של אדם גאון בש"ס ובפוסקים הופך אותו, כמעט מאליו, גם לאיש רוח, להוגה דעות, למנהיג ציבור ולמי שדבריו מחייבים בכל תחום.
אלא שהנחה זו אינה מתחייבת מן התורה, ואף אינה עומדת במבחן המציאות. ארון הספרים היהודי אינו מורכב רק מן הש"ס ומספרי ההלכה. הוא כולל גם תנ"ך ופרשניו, מחשבת ישראל, פילוסופיה יהודית, אמונה, היסטוריה ואגדה. מי שסבור שרק היעדר לימודי הליבה הוא שורש מצוקת ההשכלה בעולם החרדי מחמיץ את עומק הבעיה. עוד לפני שחסרים שם מתמטיקה ואנגלית, חסרים שם מדפים שלמים מתוך ארון הספרים היהודי עצמו.
חלקים מרכזיים מן העולם החרדי מונהגים כיום בידי תלמידי חכמים בעלי שיעור קומה למדני, אך בעלי עולם רוחני צר. ואם כך הם פני הדברים בתוך העולם התורני עצמו, קל וחומר בכל הנוגע להבנת המציאות המדינית, החברתית וההיסטורית. אין זה מקרה שחלקים מן העולם החרדי הולכים ושוקעים בנרטיבים חסרי יסוד, פרי הנהגה שרוחב דעתה אינו תואם את המעמד שהיא וצאן מרעיתה מייחסים לה.
ראש הממשלה גינה את דבריו של הרב לנדאו, ובתגובה הגיבה דגל התורה: "דברי גדולי התורה הם קודש הקודשים. מי שאינו חי את עול התורה ואינו מבין את עומק דבריהם, מוטב שלא ימהר לפרשם, ובוודאי שלא לתוקפם".
דא עקא, דווקא מי שחי את עול התורה יודע שהדברים חסרי שחר. אין בתורה דבר המכשיר השמצת חיילי צה"ל ולוחמי ישראל. לא קיים "עומק תורני" ההופך דברי בלע לאמת. הכתרת דברים נפסדים בתואר "קודש קודשים" היא ביזוי וחילול הקודש. תגובתה המבישה של דגל התורה אינה מגלה את כבודה של התורה; היא עושה שימוש לא ראוי בכתרה כדי לחסום כל ביקורת מוצדקת, וגם בכך יש משום חילול השם.
מצופה מרבני הציונות הדתית, הנושאים על כתפם את עולה של תורה, שלא יחשו. עליהם להכות על השולחן הציבורי ולגנות בכל לשון את דברי הרב לנדאו. הגיעה העת לערער פומבית על מעמדם המנהיגותי של אותם "גדולי דור" דווקא מתוך עולמה של תורה ובשמה. חובה לומר בפה מלא שגם אם 70 פנים לתורה, תורה המביאה להשמצת לוחמי ישראל ולהצדקת ההשתמטות מהגנת העם אינה אחת מהן.
