לנשיא ארה"ב נשבר ממלחמות, כולל ובעיקר זו הנוכחית בה ישראל מעורבת. הגנרלים שלו לחשו על אוזניו כי 'די, מיצינו'. היו גם שהזהירו שמלאי המיירטים הולך ואוזל. ובכלל, יש לו בחירות חצי בנובמבר, ומחירי הנפט נוסקים. מה הוא צריך את כל הבלגן?
נכון שאי אפשר לדעת כיצד יתפתח העניין עם איראן, וטוב שהדריכות כאן נשארת גבוהה. אבל, זוכרים? חוץ מאיראן וגזרת יו"ש המבעבעת, יש לנו עוד כמה 'בני דודים'. רה״מ גילה השבוע לשרים: ארה״ב הציגה רשימת דרישות לנסיגה רחבה בשלוש החזיתות – עזה, סוריה ובלבנון. נתניהו הוסיף: אני מתכוון להתנגד לזה, ״אגיד להם לא״. שיהיה לך בהצלחה. אבל לא בטוח שטרמאפ יתרשם מה'לא' שלך. לא בטוח שגם נתניהו עצמו בטוח ב'לא' שלו. עובדה: השבוע הממשלה אישרה את הכנסת 'מועצת השלום הבינלאומית' לרפיח. רק בן גביר התנגד. בשלב זה מדובר על 200 נציגים ממדינות כמו מרוקו ואוגנדה, שישראל בסבבה איתן. תגידו: ישראל התחייבה לכך, איך אפשר לשלול עתה? יהיו מי שיענו: גם חמאס אמור היה להתפרק מנשקו, והוא לא. לא רק שלא, הוא אף התעצם. זוכרים את ההתחייבות לפירוז השטח מחמאס? עאר אוט געזוקט, אומרים ביידיש. אז, למה שנצא פראיירים ונסכים לאותה 'מועצת שלום', שגם לא כל מי שישרת מטעמה בעזה הוא ממדינה ידידה של ישראל?
הרושם שלי הוא שהשרים הבינו שפשוט אין לנו ברירה. לא זה הזמן למתוח את החבל עם טראמפ מעבר למה שהוא כבר מתוח. יש סכנה שעוד קצת, והחבל ייקרע. וזה ממש לא באינטרס שלנו. אז נגיד, שנחזיק אצבעות בתקווה שהעניין בעזה יתמוסס מעצמו. ואח"כ? יש המפנטזים עדיין על הגירה מרצון של מיליון או שניים עזתים. אני מתרשם שאפילו 'חולם החלומות', טראמפ, התפכח. אין פראיירים שמוכנים לקלוט את הצרה הזו אפילו תמורת הרבה כסף.
אבל מה תעשה ירושלים עם דרישה לנסיגת ישראל מהשטחים שהיא עדיין מחזיקה בסוריה, למשל? הרי זה לא סתם שנשיא סוריה א-שערע הכריז השבוע שהוא מעוניין להגיע להסכם ביטחוני עם ישראל "בהשתתפות קבוצת מדינות". והוסיף: "הסכם כזה יסלול את הדרך לשלום מקיף מבלי לוותר על זכותה של סוריה בגולן". זוכרים את דיווחו של נתניהו לשרים על דרישה אמריקנית לנסיגה רחבה בשלוש החזיתות – עזה, סוריה ולבנון? אפשר להניח שיש קשר בין הדברים. ולבנון – הא בהא תליא. וכבר היינו בסרט הזה. וח"ו שלא לחזור עליו.
אז מה כן? האם ישראל תהיה מסוגלת לעמוד בלחץ אמריקני? באיום אמברגו נשק אמריקני? נתפלל ומקווה שגם שם יתפכחו ויחזירו את היחסים שבין ישראל לארה"ב למה שהיו. מה שבטוח: במצב משברי שכזה ישראל חייבת לעמוד מול וושינגטון, כמו גם מול העולם כולו, כשהיא מחוזקת ומלוכדת.
בעיניים שלי, חודשיים וחצי לפני בחירות לכנסת זה הזמן הכי לא מתאים לממשלה ולקבינט להתמודד עם דרישה אמריקנית לנסיגות רחבות ממקומות שחיילים שלנו הקיזו את דמם בלחימה שם כדי להגן על יישובי הצפון, ובכלל. אבל, זה תלוי בנו? לענ"ד, גם לנו, האזרחים הפשוטים, יש חלק בעניין, וחלק חשוב. קרן האור שניתן אולי לראות זו התקווה שלאחר הבחירות תוקם כאן ממשלת משרתים, ממשלה ציונית רחבה, שהכתפיים שלה יהיו מספיק יציבות להתמודד עם אתגרים כה מורכבים שצפויים לנו.
אם ראשי המפלגות הציוניות יתרמו את חלקם, כשכל אחד מהם יוותר קצת או הרבה על אגו, ויצליחו להתכנס לממשלת אחדות/ממשלת חירום/ממשלת הצלה/ממשלת תקומה – לא רק שיהיה קל יותר להתמודד עם אתגרים מבחוץ, גם ההתמודדות עם אתגרים מבית, גיוס חרדים לצבא או (גם ערבים) לשירות לאומי, למשל, תהיה קשה פחות, כשנגיע אל הבעיה מלוכדים.
אם לא די ב'מלחמות היהודים' שמתעצמות לקראת הבחירות לכנסת, מסתבר שיש מי שמנסים בהיחבא לעזור לנו להתרסק לתוך עצמנו. אם חשבנו שרק איראן בוחשת בקדרה ומטמיעה פוסטים וסרטונים רעילים ברשתות החברתיות, כדי להעמיק את הקרע בחברה הישראלית בדגש לקראת הבחירות לכנסת, הרי שההערכה בשב"כ היא שגם רוסיה, טורקיה ואולי אף סין טומנות ידן בצלחת באותו הקשר. אזרח מן השורה לא יראה את טביעות האצבע שלהן על המסרים ברשתות, אבל מי ששוחה במגרש הרשתות, כבר רואה זאת בעליל.
עפ"י פרסומים, השב"כ שלח השבוע משלחות לכמה מדינות שעברו בחירות, ללמוד מהן כיצד הן פעלו למנוע מעורבות של מדינות זרה בבחירות שלהן. החשש הוא לא רק מהטמעת ידיעות וסרטונים בזהות בדויה, עם שימוש ב-AI או בלעדיו, אלא גם חדירה של הגורם העוין למחשבי מפלגות ושליפת חומר משם, הפצת מיילים לאלה הרשומים שם, ולך תדע, אולי אף ניסיון לחדור למחשבי ועדת הבחירות. שם שמו דגש עצום על זה. והיועצת המשפטית שנבחרה לוועדה, אחד היתרונות הבולטים שלה על פני מועמדים אחרים הוא הניסיון הרב שיש לה בסייבר.
כך או אחרת, ביום שני נערך בוועדת המשנה למודיעין של הכנסת דיון בנושא היערכות לקראת הבחירות. היו שם, בין השאר, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית המשנה לנשיא בימ"ש העליון, השופט נעם סולברג, ראש השב"כ דוד זיני, נציגים בכירים של צה"ל, המל"ל ועוד. יו"ר הוועדה ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד) לא יכול היה להתאפק, ומתח ביקורת על הנעשה בוועדת הבחירות המרכזית, כלומר על השופט סולברג. על מה היה לו להלין? "שורת המינויים התמוהה שנעשתה בוועדת הבחירות המרכזית מעוררת שאלות ומחייבת הסברים", אמר ח"כ ביסמוט. הוא התכוון בין השאר לבחירה בעו"ד יפעת סימינובסקי ליועצת המשפטית של ועדת הבחירות המרכזית, מינוי שבג"ץ נתן לו הכשר בדחותו עתירה של הליכוד, ועוד כמה.
השופט סולברג, שהופתע מהמתקפה של ביסמוט, לא נשאר חייב לו והבהיר כי "המינויים שנעשו בוועדת הבחירות, אחד-אחד ואחת-אחת אנשים מקצועיים לעילא ועילא… אנחנו בודקים את עצמנו. כל המינויים לתפקידים החשובים שנעשו לאחרונה מוכיחים את עצמם השכם והערב, כל הזמן בעבודת הוועדה. אנשים מצוינים אחד-אחד".
אחרי שביסמוט יכול לסמן לעצמו 'וי' ולקוות שבעקבות השתלחותו בוועדה בראשות השופט סולברג יהיו איזה אחד או שניים חדשים מהבייס הליכודי שיבחרו בו בפריימריז הממשמשים ובאים, פתח ח"כ ביסמוט את הדיון החסוי באומרו, בין השאר: "מערכת הבחירות הקרובה תהיה יעד מרכזי של אויבי ישראל. איראן מבינה שהיא לא יכולה לנצח אותנו בשדה הקרב, ולכן היא תפעל לפגוע בנו מבפנים: לחרחר מלחמת אחים, להעמיק את הקרע בחברה הישראלית ולהפוך את הבחירות לחזית נוספת. קיים גם חשש ממשי לפגיעה פיזית בנבחרי ציבור ובמועמדים, ובראשם בראש הממשלה ובשרים. גופי הביטחון נדרשים לגלות ערנות מרבית, להיערך היטב לתרחיש הזה ולהתייחס אליו במלוא החומרה. הכתובת על הקיר".
ואחרי שהתאפק דקה או שניים, שוב חזר יו"ר הוועדה להיות ביסמוט הפוליטיקאי מקושש הקולות: "לצד האיומים מבחוץ, קיימת גם סכנה לאיומים מבית. היא מתעצמת כשאמון הציבור במוסדות המופקדים על שמירת טוהר הבחירות נשחק, כשכללי המשחק נעקפים, וכשהאכיפה לא שוויונית. לא נאפשר פגיעה ברצון הבוחר – לא מבחוץ ולא מבית. לא באמצעות בוטים איראניים, לא באמצעות מיליוני שקלים שמזרימות קרנות ועמותות זרות, ולא באמצעות פקיד שמבקש להציב את שיקול דעתו מעל פתק הבוחר".
אני מציע לו להביט במראה ולהיזכר בכמה וכמה התבטאויות שלו על מערכת המשפט, למשל, שבוודאי אינן תורמות לאמון הציבור במערכות המשפט. אז, מה הוא מלין?
השופט סולברג אמר, בין השאר: "בעידן שבו האיום על טוהר הבחירות עלול לבוא גם ממרחב הסייבר והמידע, אנו נערכים במלוא הרצינות – באמצעים מקצועיים, טכנולוגיים, משפטיים, ובשיתוף כל הגורמים המוסמכים. תפקידנו אינו לעצב את השיח הציבורי, גם לא לצמצם מחלוקת לגיטימית, אלא להגן על תנאי השיח ההוגנים: על חופש הביטוי, על חופש הבחירה, ועל אמון הציבור בתהליך. בעת הזאת, עלינו להרחיק מן הזירה הדמוקרטית – התחזות, הטעיה ומניפולציה, שנועדו לשבש את רצונו החופשי של הבוחר".
בדיון השתתף גם ראש השב"כ דוד זיני, שאחרי הביקורות שחטף על התבטאות שלו שהוא נאמן למנהיג, שב והבטיח כי בנושא הבחירות הוא אינו כפוף ישירות לראש הממשלה בנימין נתניהו. לדברי זיני, "אנחנו עושים מאמצים רבים וארוכי טווח במהלך כל השנה האחרונה להתכונן ליום החשוב הזה, על מנת לדאוג שהיום הזה יתנהל בצורת תקינה על פי החוק, כראוי לדמוקרטיה בריאה ואיכותית כמו שצריכה להיות. תשמרו עלינו מכל עיסוק והיגררות למרחב הפוליטי, אנחנו ממש-ממש לא שם. בנושא הבחירות אנחנו בכפיפות מלאה לכבוד השופט סולברג, ובזה אני מקווה שנוכל לעשות עבודתנו בצורה נאמנה לעם ישראל". הצלחתך – הצלחתנו.
ראש השב"כ, זיני: "תשמרו עלינו מכל עיסוק והיגררות למרחב הפוליטי, אנחנו ממש-ממש לא שם. בנושא הבחירות אנחנו בכפיפות מלאה לכבוד השופט סולברג, ובזה אני מקווה שנוכל לעשות עבודתנו בצורה נאמנה לעם ישראל"
אז אחרי שמפלגתו של סמוטריץ' קיימה את הפריימריז – במרכז המפלגה (ולא פריימריז פתוחים לקהל, אבל גם במרכז זה יותר ממה שעושות רוב רובן של המפלגות בהן רק הבוס קובע), אפשר לכתוב בלא שיאשימו אותך ב'התנכלות' למפלגה, כי השם 'מפלגת הציונות הדתית' קצת גדול עליה. אלה שנבחרו למקומות הריאליים לרשימה לכנסת הבאה, הם כולם תושבי יו"ש, וממה שנקרא הזרם החרד"לי. סטרוק, רוטמן, סוכות. הזו כל 'הציונות הדתית'? ברור שלא. לזכות אלה שנבחרו יש לומר, כי הם אכן תפקדו בכנסת הנוכחית במרץ בלתי נדלה והביאו קבלות לרוב לאג'נדה שלהם. בין אם חלק מקוראי הטור יאהבו את זה בין אם לא, את הסחורה בצד ההתיישבותי – הם סיפקו. ובענק.
מי שבהחלט יכול לראות עצמו פגוע מבחירת חברי המרכז הוא ח"כ אוהד טל, יו"ר הסיעה, שנחשב היה כמקורב מאוד לסמוטריץ' וגיבה אותו בכל המהלכים. גם חה"כ מיכל וולדיגר עשתה עבודה נפלאה בכנסת בעיקר בצד החברתי, אבל מה לעשות, במרכז המפלגה אחרים היו חזקים יותר. וזה היה צפוי. לסמוטריץ' הזכות למנות משוריינ/ת נוספ/ת, חוץ מצביקה מור, וסביר כי יחפש מישהו או מישהי 'בורגני' מאזור המרכז, בעדיפות לספרדי, אולי גם עם נטייה ל'מודרן אורתודוכס' בהיבט הדתומטר הדתי, כדי שהרשימה לא תצטייר כולה של יוצאי מזרח אירופה, מתיישבים, חרדל"ים.
ושאלת השאלות היא: באם הסקרים יוסיפו להעניק לרשימת סמוטריץ' בין 4 ל-5 מנדטים בלבד, מה שאומר שביום פקודה, יום הבחירות, לך תדע, האם יחליט ה'קוסם הפוליטי' בנימין נתניהו שוב לעשות מעשה במאמץ לחסוך את החשש מאובדן רבבות קולות ימין. ההערכה היא שבגלל 'היעדר כימייה' (בלשון המעטה) בין סמוטריץ' ובן גביר (הדדי), הסיכוי לאיחוד הרשימות קרוב לאפס. אופציה נוספת: שריון שני מקומות ברשימת הליכוד לסמוטריץ' (בתקווה שזה יביא אנשים מהבייס שלו להצביע לליכוד) – צעד שיגרום לתסיסה רבתי בליכוד, שגם ככה יש שם מלחמות עולם על המספר הגדול של שריונים שנתניהו ביקש לעצמו.
בקיצור, בעיניים שלי, סמוטריץ' צריך להתנהל כמי ש: "אם אין אני לי – מי לי". שאלה מהותית היא האם התסיסה הביטחונית שיש בימים אלה ברחבי יו"ש תסייע לו או תחליש אותו. להערכתי, ככל שהמצב בשטח יהיה יותר גרוע (בעיניים ישראליות), יותר ויותר ישראלים יעדיפו את היד החזקה של ישראל במאבקה במחבלים ביו"ש, ויטו יותר ימינה בהצבעתם, מה שעשוי לסייע (גם) לרשימתו של סמוטריץ'. עד שוינטר יקים את הרשימה שלו, והימין ימין שוב יוכיח שהוא עושה את העבודה בשביל השמאל.
4.
ככל שהשימוש ב-AI מתקדם, יש גם נסיגה לאחור. למשל, בתחום האמינות. מעתה, גם כשאתה רואה סרטון עם מישהו מדבר בקולו (המוכר לך), כלל לא בטוח שאותו אחד באמת אמר את הדברים האלה. AI יודע 'לחבר חיבורים' שנראים אותנטיים לגמרי.
מפלגת הציונות הדתית פרסמה לאחרונה סרטון בו נראה גדי איזנקוט רץ לכאורה לעבר בחור צעיר, בטח מילואימניק, אך בסוף החיבוק אינו עם הבחור (שיש שהבינו כאילו הכוונה הייתה לבנו ז"ל שנפל במלחמה), אלא עם מנסור עבאס. כמובן שהחיבוק הזה לא נולד, לא היה ולא נברא. מנפלאות ה-AI. ועדת הבחירות קנסה את המפלגה על כך, הוציאה הנחיה לכולם שכל שימוש ב-AI מחייב להוסיף על הסרטון לוגו הכותב שהסרטון נעשה עם שימוש ב-AI. במפלגת הציונות הדתית 'הרימו את הכפפה' ופרסמו שוב את הסרטון האמור, הפעם עם הכיתוב שנעשה ב-AI (אולי עצם זה שאני מתייחס לכך זה סימן שהצליחו).
ובכל זאת, ומכיוון שמדובר במפלגה חרד"לית,, אני מבקש להביא כאן את עמדתו של הרב יובל שרלו, כפי שהביאה בקבוצת 'זיקים':
"המגבלות שהטיל השופט סולברג על השימוש בסרטי בינה מלאכותית צודקות מאוד, ומתאימות מאוד למוסר ולהלכה היהודית. אחד האיסורים המרכזיים ביותר ביחסים המסחריים שבין בני אדם הוא איסור גניבת דעת, או בשפה העברית המדוברת איסורי הונאה ומצגי שווא. כך כתב רמב"ם: 'אסור לרמות את בני אדם במקח וממכר או לגנוב את דעתם, ואחד עובד כוכבים ואחד ישראל שווים בדבר זה' (הלכות מכירה יח ,א). הטעיה היא איסור המוטל על כלל האנושות, והאתיקה היהודית מחייבת להימנע ממנו. איסור זה הורחב הרבה מעבר ליחסים מסחריים, וכל פעולה שביסודה היא הטעיה ומצג שווא היא פגם מוסרי ופגם הלכתי. זהותה היהודית של מדינת ישראל נבחנת בראש ובראשונה לאור התנהלותה המוסרית, והנאבקים למען זהותה היהודית של מדינת ישראל צריכים לזכור כי אין מדובר רק בשבת וכשרות, אלא גם בכשרות ההתנהגות והפרסום". סוף ציטוט.
בהבנה שלי, אם מדובר בסרטון שקרי, גם זה שכותבים שנעשה ב-AI, לא הופך את הסרטון לאמיתי ול'כשר'.
5.
לא אחת, הצהרותיהם של רבנים נחשבים בסקטור החרדי נגד שירות בצה"ל מעצבנות, מרתיחות את הדם. בד"כ, חוץ מלהתעצבן ואח"כ אולי לקפוץ את היד כשאברך משי חרדי שמצליח להיכנס לביכנ"ס ציוני בא לשנורר לצורך 'הכנסת כלה', אנחנו לא עושים הרבה.
תנועת "אימהות בחזית" החליטה שלא להסתפק בלהתרגז, ועתרה לבג"ץ בדרישה שרשויות המדינה יחקרו רבנים, כמו הרב הראשי לשעבר יצחק יוסף ("לקרוע את צו הגיוס, לשים באסלה ולפתוח את המים"), הרב משה צדקה, הרב משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית בירושלים, ואיך לא – הרב דב לנדו, על התבטאויות שלהם שלטענת העותרות הן הסתה להשתמטות. העתירה הייתה נגד זה שהפרקליטות אפילו לא פתחה בחקירה. לכאורה. ובכן, הסעד לאימהות האלה לא יגיע, הפעם, מבג"ץ. פשוט: המדינה השיבה לבג"ץ כי התבטאויות הרבנים, כפי שהובאו בעתירה, אינן מצדיקות חקירה או העמדה לדין. רציתם דמוקרטיה וחופש ביטוי – קיבלתם.
6.
אשתי שתחי' ואני נהנינו במוצ"ש האחרון, יחד עם מאות אחרים, במופע של מיקי גבריאלוב, "אוהב להיות בבית", לרגל 40 שנה לאלבום המופת שלו. אחלה שירים, אחלה מוזיקה, אחלה זמר. מתוך שעה ו-48 דקות נהנינו שעה ו-47 דקות. מה קרה בדקה הזו, שלפחות לי קלקלה את הטעם, כתפוח רקוב בארגז שכולו טוב?
ממש לקראת סיום, מיקי גבריאלוב קרא לציבור ללכת להצביע בבחירות לכנסת ולהביא למהפך בשלטון כדי שיהיה פה טוב. מחיאות הכפיים שהוא קיבל על הקריאה הזו היו אף חזקות מאשר שקיבל לשירים האהובים ששר. ולי הקטן, אחד שדווקא מייחל להחלפת שלטון (גם כי הנוכחי נראה בעיני גרוע ביותר, וגם כי לתפיסתי 'מהפך' אחרי כל כך הרבה שנים טוב לדמוקרטיה), הקריאה הזו בסוף ערב נקי ומהנה, צרמה. מאוד. הגעתי לשם כדי לשמוע אותו שר. לו רציתי פוליטיקה, היה לי לאן ללכת.
