גוטמן קותי (יועץ מס וכותב בשביל הנשמה, kutigu@gmail.com)התמונה הופיעה באתרי החדשות. מכונית עמדה בשולי הכביש, הדלת פתוחה. ליד המכונית שני שוטרים, ובמרחק כמה מטרים מהם סדין לבן כיסה גופה.
הכותרת סיפרה שאדם נמצא ירוי סמוך לכניסה לעיר. המשטרה פתחה בחקירה. נבדק אם הרקע לאירוע לאומני. קראתי והמשכתי לגלול.
למחרת תפסה את עיניי תמונה דומה. הפעם בחניון של מרכז מסחרי. אדם נורה למוות כשיצא ממכוניתו. עדי ראייה סיפרו על רכב שנמלט מהמקום. המשטרה אספה תרמילים ובדקה את מצלמות האבטחה. המשטרה חוקרת את הכיוון העברייני. גם הפעם המשכתי הלאה.
לפני ישיבת צוות דיברנו על האירועים האחרונים. "מה יהיה?" שאל מישהו. אחר אמר: "המשטרה לא עושה כלום". השני האשים את השר לביטחון פנים, השלישי תלה את האשם ביועמ"שית או בבג"ץ. אחד אמר שהכול מתחיל בחינוך, הכול מגיע מהבית, מההורים. האחרון הצביע על המגזר.
לכל אחד מאיתנו היה פתרון מושלם לבעיית הפשיעה בישראל. ידענו בדיוק מי אשם ומה צריך לעשות.
ואז הגיע הבוס ואנחנו המשכנו הלאה.
לאחר יומיים נמצאה גופה בשטח פתוח. אדם יצא מביתו ולא חזר. בבוקר מצא אותו עובר אורח מוטל לצד הדרך. שוב הגיעה ניידת, שוב אנשי מז"פ מתחו סרטים מסביב לזירה, שוב עמדו אנשים והביטו מרחוק.
אל המקום הגיעו כמה אנשים מבוגרים. הם הביטו בגופה, הביטו בדרך המובילה אל העיר, ואז הוציא אחד מהם סרט מדידה.
"מה אתם עושים?" שאל איש המז"פ.
"מודדים איזו עיר קרובה יותר לנרצח."
"למה?"
"כדי לדעת על מי מוטלת האחריות."
השוטר חייך. "אחריות? נראה לכם שאנחנו חושדים בכם ברצח?"
"ומדדו אל הערים אשר סביבות החלל".
אלפיים שנה חלפו, הרוצחים התחלפו, כלי הנשק השתכללו. ושאלת חז"ל נותרה מהדהדת: "וכי על דעתנו עלתה שזקני בית דין שופכי דמים הם?" וכי מישהו באמת חושד שראשי העיר רצחו אותו?
הם לא לחצו על ההדק. אולי אפילו לא הכירו את הנרצח. ובכל זאת, לפני שהם רוחצים את ידיהם ואומרים "ידינו לא שפכו את הדם הזה", הם נדרשים לבדוק אם עשו את המוטל עליהם.
