מה לא למדו צ'רצ'יל ובן גוריון מסיפורו של משה רבנו

תאוריית המנהיגות המצבית, שהתפתחה בשנות ה־70, טוענת שאין מנהיג טוב מוחלט, שיצליח בכל מקום ובכל מצב.

גישה זו התפתחה בעקבות ניסיונות שכשלו, לזהות תכונות מובהקות לניבוי מנהיגות.

מנהיג צבאי מצטיין, לא בהכרח יצליח במסגרת אזרחית.

מייסד חברה מצליחה, לא בהכרח יצטיין בניהול חברה ותיקה.

ההתאמה בין תכונות המנהיג למצב בחיי הארגון, תביא להצלחת המנהיג ולהיותו אפקטיבי.

מסתבר שחז"ל הכירו זאת:

" … ירובעל בדורו כמשה בדורו בדן בדורו כאהרן בדורו יפתח בדורו כשמואל בדורו"… (בבלי, ר"ה, כ" ה, ע"ב).

גדעון, שמשון ויפתח, המכונים "שלושה קלי עולם", מצליחים כי התאימו בתכונותיהם למצבים בהם תיפקדו.

תרומתה של המנהיגות המצבית, היא בצורך להתאים את סגנון המנהיג למצב, כדי להבטיח הצלחתו.

***

סיפור בחירתו של משה, מוכיח שהתורה דוגלת במנהיגות מצבית.

אבן עזרא בפירושו על שמות ב' ג', מבהיר ש"מסובב הסיבות", גרם לכך שמשה יגדל ויתחנך כנסיך בארמון המצרי, כדי שיצבור בטחון וכישורים מתאימים להתמודד עם פרעה, כשווה בין שווים ולא כבן עבדים.

בשמות ב', י"א-י"ז, מתוארים אירועים המדגישים את תכונותיו של משה והתאמתו להנהיג את העם.

1. שייכות, הזדהות ושותפות גורל: "…ויצא אל אחיו" — למרות שלא גדל עימם, הוא מרגיש תחושות אחווה.
2. נחישות, תעוזה, אומץ לב ונטילת סיכונים: "…ויך את המצרי" — מוכן למסור נפשו כדי להגן על אחיו.
3. רגישות לעוול והגנה על החלש: מחויבותו לצדק בהוכחת האיש המכה: "…למה תכה רעך".
4. משה המושיע: בהצלת בנות יתרו מתברר שרגישותו לצדק ולהגנה על החלש טבועים באישיותו, גם כשמדובר בזרים: "ויקם משה ויושיען וישק את צאנן".

בהדגשת תכונותיו של משה ובעובדה שגדל והתחנך בארמון המצרי, אומרת התורה: מנהיג זה ראוי להוביל את העם מעבדות לחרות.

אם כך, מדוע יש להמתין "ימים רבים" עד קבלת השליחות במעמד הסנה הבוער?

התשובה ניתנת בפסוקים הבאים:

"וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ, וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱ-לֹהִים מִן הָעֲבֹדָה. וַיִּשְׁמַע אֱ-לֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱ-לֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ, אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב. וַיַּרְא אֱ-לֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֵּדַע אֱ-לֹהִים" (שמות ב' כ"ג-כ"ה).

מה ידע אלוקים? שהעם בשל והמנהיג בעל התכונות והסגנון המתאימים מוכן, ולכן הגיע הזמן להתגלות בסנה. מנהיגות מצבית במיטבה.

מתי מסתיימת מנהיגותו של משה? בעקבות שינוי המצב:

הכניסה לארץ מזמנת אתגרים חדשים: מלחמות וחלוקת הנחלות לשבטים. יהושע, שהוכיח כישורים ומיומנויות כמצביא, נבחר להנהיג במצב החדש.

תכונה נוספת שמאפיינת את יהושע היא:

"אִישׁ אֲשֶׁר-רוּחַ בּו…" אומר רש"י: "שיכול להלך נגד רוחו של כל אחד ואחד".

חלוקת הארץ לנחלות דורשת אורך רוח.

צריך מנהיגות עם סגנון אחר, כדברי מדרש תנחומא לפרשת ואתחנן:

"אמר לו [הקב"ה למשה]: כך עלתה במחשבה וכן מנהגו של עולם, דור דור ודורשיו, דור דור ומנהיגיו… עד עכשיו היה חלקך לשרת לפני, ועכשיו אבד חלקך והגיע שעה של יהושע תלמידך לשרת."

סיום מנהיגותו של משה במדבר, הוא חסד שעשה עמו ה' ולא עונש.

סיים בשיא ולא בכישלון, מנהיג כמשה הוא מעל ההיסטוריה, איש שזכה ל"פנים אל פנים", הוציאנו מעבדות, שתורתו חיה ומפעמת בנו עד היום, צריך להיזכר בגדלותו.

המסר: צריך לפרוש בשיא האפקטיביות.

להלן שתי דוגמאות של מנהיגים שלא ידעו לפרוש בשיא:

וינסטון צ'רצ'יל, שהוכיח מנהיגות מופלאה ואמיצה במלחמת העולם השנייה, והציל את אנגליה ואת העולם המערבי מהשתלטות הנאציזם, נחל כישלון חרוץ,  בבחירות לאחר המלחמה. הוא צנח מ-368 ל-197 מושבים בפרלמנט. העם הבריטי הבין שבימי שלום נחוץ מנהיג מסוג אחר. צ'רצ'יל שלא למד מסיפורו של משה, ולא ידע לעזוב בזמן, שילם על כך מחיר יקר.

דוד בן גוריון שהכריז על הקמת המדינה ב-1948, ייסד את צה"ל, הנהיג באומץ את המדינה מול 5 מדינות ערב במלחמת העצמאות, לא למד מסיפורו של משה, וסיים את הקריירה הפוליטית עם 4 מנדטים בכנסת.

העם שכה העריץ אותו, חש שהגיעה העת למנהיגות עם סגנון אחר.

ד"ר שמחה ליבוביץ
מומחה לפיתוח מנהיגות וניהול