מערכת שבתוןאָחוֹת קְטַנָּה / תְּפִלּוֹתֶיהָ
עוֹרְכָה וְעוֹנָה / תְּהִלּוֹתֶיהָ
אֵל נָא רְפָא נָא / לְמַחֲלוֹתֶיהָ
תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ (רבי אברהם חזן)
"עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת, ושבמשנה תורה – קודם ראש השנה. מאי טעמא? […] כדי שתכלה השנה וקללותיה" (מגילה ל״א ע״ב).
לכאורה, אם אנחנו מבקשים שהקללות יכלו, היה מתבקש פשוט לא לקרוא אותן. להניח להן, להפנות מבט קדימה, לחשוב טוב כדי שיהיה טוב. אולם חז״ל מייחסים לעזרא, מנהיג ישראל בעת שיבת ציון והמתקן הגדול, את המנהג לקרוא את הקללות בדברים בשבת שלפני ראש השנה, ומסבירים: כדי שיכלו הקללות – חייבים לקרוא אותן. בציבור. להודות באומץ באפשרות שהדרכים שלנו עלולות להוביל למציאות שבה לא יהיה טוב, ועלול להיות אף גרוע בהרבה. קריאת הקללות היא חלק חיוני בדרך למניעת הרע – כדי לבנות ולהבנות, לגאול ולהגאל אסור להתעלם מהבעיות.
בבסיס העבודה שלנו ב"שותפות לשירות" אימצנו גישה דומה. "סור מרע" קודם ל"עשה טוב". ראשית חייבים למנוע את מה שמזיק – חוקי השתמטות שמרחיקים מגיוס, טיוח והתעלמות מחסור אקוטי במשרתים במלחמה קשה ומורכבת, ולאחר שבוטלו הגזרות – לפעול ליצירת תודעה, הסברה מסגרות מותאמות ומערכי תמיכה.
כדי שתחל שנה וברכותיה עלינו לפעול כדי שיתמו שנה וקללותיה,
מתוך התפיסה הזו נאחל ונברך:
שיתמו קללות המלחמה, האובדן, ההרג והחרב מהארץ.
שיתמו נזקים וחולאים רעים בנפש ובגוף, לפרט ולכלל, הנגרמים כתוצאה מהשירות הקשה והארוך, מעומס היתר, ומהסבבים המרובים מדי המוטלים על כתפי מעטים מדי.
שיתמו פעולות, חוקים, תקציבים ומהלכים המסיגים לאחור את עמנו וערי אלוהינו.
שלא יקל בעינינו קורבנם ומשאם של משפחות אנשי הבטחון בסדיר, בקבע ובמילואים.
ושנזכה שתחל שנה וברכותיה: שנזכה לפעול כך שאתגרים לאומיים ובטחוניים יהיו משותפים לכל שבטי ישראל מתוך אהבה, אחוה, שלום ורעות, ומתוך "הנושא בעול עם חברו".
שהבטחות השווא ודיבורי הסרק יתחלפו במעשים של אחריות והגנה.
ובעיקר – שעושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל.
נכון לשעות כתיבת הטור, מאות רבות כבר חתמו על "אמנת הגיוס הציונית" – שנפעל שתהיה בסיס לכל ממשלה ציונית מעתה, על בסיס ברית אחים ואחריות לאומית.
חִזְקוּ וְגִילוּ / כִּי שֹׁד גָּמַר
לְצוּר הוֹחִילוּ / בְּרִיתוֹ שָׁמַר
לָכֶם וְתַעֲלוּ / לְצִיּוֹן וְאָמַר
סֹלּוּ סֹלּוּ / מְסִלּוֹתֶיהָ
תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ
