אבידן יאיר (דירקטור ופעיל חברתי, לשעבר המפקח על הבנקים)פרשת נח מזכירה לנו שחשוב לבנות חוסן לאומי הרבה לפני המשבר. חוסן לאומי מחייב הערכה, מניעה, היערכות ויכולת התחדשות, ובעיקר אחריות משותפת לבניית חברה שמסוגלת להתמודד עם מחלוקות ולשמור על עתידה.
"וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס". במילים אלה מתארת פרשת נח חברה שיסודותיה המוסריים התערערו. החמס המקראי, עוול, גזל ואלימות, מבטא מציאות שבה נפגעים הצדק, האמון והאחריות כלפי הזולת. חברה המתקשה להציב גבולות, לשמור על נורמות ולתקן את דרכיה.
נח מצטווה לבנות תיבה. הוא נערך לאסון שעתיד לבוא, שומר על משפחתו ועל המשכיות החיים. יש בכך שיעור חשוב בניהול סיכונים ובבניית חוסן על מנת להבטיח המשכיות ועתיד. אבל האם די בהיערכות למבול, או שנדרשת גם עשייה כדי למנוע אותו או להפחית את עוצמתו, ככל שניתן.
השאלה הזו נוגעת לאחריותם של מנהיגים, מוסדות ואזרחים. חוסן אינו מתחיל ביום שבו פורץ המשבר. הוא נבנה הרבה קודם, ביכולת לזהות תהליכי הידרדרות, להקשיב לסימני אזהרה, לבחון הנחות יסוד, להקצות משאבים ולפעול לתיקון. בהקשר זה, קיימת חשיבות עליונה בשמירה על שלטון החוק, בחיזוק מוסדות הציבור, בהשקעה בתשתיות ובטיפוח אמון וערבות הדדית.
לא כל משבר אפשר למנוע. לכן נדרשת היערכות גם לתרחישים שטרם התרחשו, לרבות כאלה שקשה לנו לחזות (ברבורים שחורים). חוסן אמיתי אינו נשען רק על ניסיון העבר. הוא מחייב חשיבה צופה פני עתיד, הסתגלות למציאות משתנה, שמירה על תפקוד בעת פגיעה ויכולת להתאושש ולהתחדש. תיבת נח היא תנאי חשוב להישרדות, אך אינה תחליף לאחריות למנוע את המבול.
והנה, ההפטרה מספר ישעיהו מוסיפה ממד של תקווה ועשייה: "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ… הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי.".
זהו תיאור עמוק של בניין חברה. להרחיב את האוהל, לאפשר מקום לקולות, לקהילות ולהשקפות שונות, ובאותה עת לחזק את היתדות המשותפות: ערבות הדדית, אחריות, צדק, אמון ומוסדות מתפקדים.
ערב בחירות, הדברים מקבלים משמעות מיוחדת. הבחירות הן הזדמנות לממש את זכותנו האזרחית ולהשפיע על עתידנו. לצד האחריות של כל אחת ואחד מאיתנו להשתתף ולהצביע, מוטלת על המנהיגות, מכל קצות הקשת, חובה לשמור על טוהר הבחירות, על כללי המשחק הדמוקרטיים ועל שיח מכבד, גם במחלוקת חריפה. עלינו לזכור כי ביום שלאחר הבחירות נמשיך לחיות כאן יחד.
שלוש שנים לאחר השבעה באוקטובר, ובמציאות של איומים ביטחוניים, גיאו-פוליטיים, חברתיים, כלכליים וסביבתיים, האחריות לבניית עתידנו משותפת לכולנו.
לא די שנדע לבנות תיבה לקראת המבול הבא. עלינו לעשות ככל יכולתנו למנוע אותו, ולבנות כאן אוהל רחב, שיתדותיו איתנות. כי על אף המחלוקות, כולנו אחים, ואין לנו ארץ אחרת.
