סקר בחירות

הטלפון מצלצל שוב. על הצג מפציע מספר בלתי מוכר, ואנו מנחשים את הבאות: עוד סקר בחירות. בתקופה זו עשרות שיחות כאלו מציפות אותנו בבקשה לדלות מאתנו את עמדותינו הפוליטיות. אלא שהניסיון כבר לימד אותנו שסקרים מעין אלה, המנוהלים היטב על ידי בוטים, נוטים לערפל את המציאות ולהרבות מבוכה וחוסר בטחון, הרבה יותר מאשר לספק בהירות או תועלת.

מציאות הסקרים מלמדת שאין מדובר בצו קטגורי או בחובה אזרחית; אין לנו כל מחויבות להיענות לשיחות הללו. לטעמי, הקשבה לסקרים ונידוב מענה או זמן שאיננו מעוניינים לתת, מכרסמת בזכות הבסיסית והחשובה ביותר שלנו: לפעול מתוך חירות  ובחירה.

העובדה שמספרי הטלפון שלנו חשופים לעין כל – ולא פעם בדרכים מפוקפקות מבחינה חוקית – היא גזירת גורל שקשה לשנות. זאת ועוד, איננו יודעים באמת מי עומד מאחורי הסקר ומה ייעשה בנתונים לקראת וביום שאחרי. מעבר לכך, גלוי וידוע כי דעתנו האישית אינה מה שבאמת מעניין את מזמין הסקר, אלא אך ורק סיכוייו שלו להיבחר.

במעגל החיים הרחב גורמים רבים דורשים מאיתנו תגובות, תשובות ופיסות, מתוך עולמנו הפנימי. ככל שנהיה מחוברים יותר לערכינו, לתפיסת עולמנו ולמשאב הזמן היקר שלנו, כך נוכל להכריע בבהירות מה אנחנו נכונים לחלוק, עם מי וכיצד, והאם נכון לנו להיענות לפניה כזו או אחרת.  לאחרונה סירבתי בצער להיענות לבקשה להנחות סדנה (זוהי הזמנה שניה לאחר שנעניתי פעם אחת והיה לטעמי מפגש טוב ומועיל) שהפקתה כרוכה מבחינתי בהוצאות כספיות ובמימוש משאב זמן יקר. לאחר התלבטות ומחשבה בחרתי לעסוק, באותן שעות יקרות, בפעילות אחרת בעלת פוטנציאל השפעה רחב הרבה יותר.

עבורי אישית, ממצאי הסקרים מהווים, לכל היותר, הערכה משוערת של הכוחות בזירה הפוליטית. אך לטעמי, בחירה אמיתית אינה נגזרת ממגמות זמניות וחולפות או מתוצאה מובטחת וכדאית, אלא מהליכה נאמנה בעקבות המצפון והערכים – בהקשבה לרחשי הלב וכמובן ברגע האמת, בפתק שאותו אשים בקלפי.

ולסיום, נקודה למחשבה: אילו היו לרשותכם תקציב בלתי מוגבל ומוטיבציה להריץ סקר ארצי משלכם – איזה סקר הייתם בוחרים ליזום? מהם השאלות והנושאים שבאמת חשוב לכם לדעת לגבי החברה שלנו? לגבי עצמכם?

לתגובות: naomieini1@gmail.com