כל הפוסטים של נעמי (יפה) עיני (פסיכולוגית חינוכית ובוגרת בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית)

  סבל וכאב היו מנת חלקו של העם היהודי, תחת הקלגס המצרי ולאורך ההיסטוריה כולה. בפרשתנו מונחתות מכּוֹת על המשעבד

  משה רבנו הוא גיבורו הבלתי מעורער של ספר שמות. בפרשתנו הוא נולד ומקבל את שליחותו. מכאן והלאה יישא על

על ערש מותו, יעקב אבינו קורא לבניו: "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית

הנחה קשה, מניחים בני יעקב בנוגע לאביהם: "וַנֹּאמֶר, אֶל-אֲדֹנִי, לֹא-יוּכַל הַנַּעַר, לַעֲזֹב אֶת-אָבִיו: וְעָזַב אֶת-אָבִיו, וָמֵת." (בראשית, מ"ד, כ"ב) אמנם

  תפקיד סמלי וחינוכי נקשר עם גביע ועם כסף בפרשת השבוע שלנו. עיון בכתוב מלמד כי באמצעותם ניתן לזכות בחיים,

פרשת השבוע רוויה יְדִיעות כָּזָב, בדיות או הסחות דעת, המשמשות לתעמולה ולדיסאינפורמציה. הצגת כתונת יוסף המוכתמת בפני האב, יעקב, האשמת

שינויים רבים ומגוונים עבר יעקב אבינו בחייו: מרווקות – נכנס לחיי נישואין ולהורות, מעני – הפך לבעל רכוש, מנמלט –

"וַתֵּרֶא רָחֵל, כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב, וַתְּקַנֵּא רָחֵל, בַּאֲחֹתָהּ…" (בראשית ל', פס' א'). פסוק קצר וטעוּן טמון בפרשה. אחות מקנאה