אבידן יאיר (דירקטור ופעיל חברתי, לשעבר המפקח על הבנקים)אנחנו נמצאים כמה ימים אחרי יום הבוחר. הבחירות קובעות מי יקבל את הסמכות להנהיג, אך אינן מסיימות את המחלוקת ואינן פוטרות אותנו, בין היתר, ממבחן הצדק. בימים של מתח ביטחוני, גיאו-פוליטי, פצעים חברתיים ומחלוקת על חלוקת הנטל, השאלה היא כיצד נמשיך לחיות יחד, ולפי אילו כללים נחלק אחריות, סיוע והטבות ציבוריות.
בפרשת נח קראנו ״מלאה הארץ חמס", חברה שבה הכוח והעוול דוחקים את המשפט. בסיפור מגדל בבל אפשר לראות אזהרה מפני אחידות כפויה, ובהתאם, שפה משותפת אינה מחייבת מחשבה אחידה. בפרשת לך לך באה הקריאה לאברם לבחור בדרך ולשאת חזון – "לך לך". מן האזהרה בפרשת נח ומן הבחירה בפרשת לך לך, אנחנו מגיעים לפרשת וירא, שבה נבחנת האחריות שלנו כלפי הזולת וכלפי הציבור.
אברהם רואה אורחים וממהר לקראתם – ״וירא וירץ לקראתם״, ובהמשך, מול גזר הדין על סדום, הוא שואל – ״האף תספה צדיק עם רשע?״, ו״השופט כל הארץ לא יעשה משפט?״. אברהם אינו מבקש למחוק את חטאי סדום או למנוע דין. יחד עם זאת, הוא דורש שהצדיקים לא ייספו עם הרשעים. זהו שיעור לפיו צדק מחייב להבחין בין מעשיו של אדם לבין השתייכותו לציבור. צריך לדרוש אחריות, אך אין להפוך אותה לאשמה או ענישה קולקטיבית.
ההפטרה (מלכים ב׳, פרק ד׳) מציגה צדק במבחן המעשי. אלישע שומע את זעקת האלמנה – ״והנושה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים״ והוא מסייע לה להפוך את מעט השמן שבביתה לאמצעי לפרוע את חובה ולפרנס את משפחתה. כך נראית עזרה שאינה מסתפקת ברחמים, אלא מחזירה לאדם אפשרות לעמוד על רגליו, לנהל את חייו ולשרת את חובו.
מכאן נגזר גם עיקרון לחלוקת הנטל וההטבות לפיו יש לפעול על מנת לסייע למי שאינם מסוגלים, שלא מבחירה, לשאת בנטל, ולדרוש השתתפות ממי שיכולים ובוחרים שלא. בתוך כל אוכלוסייה יש לבחון את האדם ואת מעשיו, לא לתגמל או להעניש ציבור שלם לפי תווית.
בישראל של היום זו אינה שאלה תיאורטית. היא נוגעת לשוויון בנטל, לשירות, לתעסוקה ולהשתתפות בעלויות המלחמה והשיקום. הכללים צריכים להיות ברורים ושווים. מי שנושאים באחריות ותורמים לא צריכים לצאת נפסדים; מי שיכולים להשתתף בשירות, בעבודה או בתרומה אזרחית ובוחרים להימנע מכך אינם זכאים לאותן הטבות שממומנות בידי אחרים.
לצערי, ואף בראיה נאיבית משהו, המציאות אינה תמיד מקיימת את האמירה – צדיק וטוב לו, רשע ורע לו. מדיניות ציבורית נאותה יכולה להימנע מההיפוך לפיו שהנושאים בנטל יפסידו, ומי שנמנעים ממנו יתוגמלו.
ביום שאחרי הבחירות, עלינו להגן ולסייע ככל שניתן למי שזקוקים לסיוע ולדרוש אחריות ממי שיכולים לשאת בה, ולנהל את המחלוקות מבלי לפרק את השותפות. אחדות אינה אחידות, אחים אנחנו, ואין לנו ארץ אחרת.
