בן קימון אלישע (עיתונאי 'ידיעות אחרונות' ו-ynet, מרצה לענייני התיישבות ביטחון ותקשורת)יהודה ושומרון לא מחכה לממשלה הבאה. בזמן שבישראל נמצאים בתקופה של אי-ודאות פוליטית, ללא ממשלה קבועה ועם סימני שאלה סביב תקציב הביטחון ותוכניות העבודה לשנת 2027, המציאות בשטח ממשיכה להתפתח בקצב משלה. אפשר לזהות בה שלושה תהליכים מקבילים: ההתיישבות שמאיצה את הקמת החוות והיישובים, ארגוני הטרור שמנסים להרים ראש ולחדש את תשתיותיהם, וצה"ל שנדרש לספק מענה ביטחוני למציאות שמשתנה מהר יותר מתהליכי התכנון שלו. מעל כל אלה מרחפת גם וושינגטון, שהופכת לשחקן משמעותי יותר ויותר אחרי הגל האנטי ישראלי שבא לידי ביטוי בבחירות האמצע.
השבוע קיבלה מגמת ההתארגנות המחודשת של הטרור ביטוי נוסף במבצע מעצרים בכפר עראבה שבחטיבת מנשה. כוחות מסיירת צנחנים, יחידת דובדבן ומג"ב איו"ש, בהכוונת שב"כ, פשטו במקביל על עשרה מבנים בכפר ועצרו עשרה חשודים המזוהים עם הג'יהאד האיסלאמי. לפי צה"ל, מדובר בחוליה שפעלה להקמת תשתית טרור במטרה להוציא לפועל פיגוע נגד אזרחים ישראלים באחד מיישובי צפון השומרון (מבוא דותן). בתוך כחצי שעה מתחילת הפעילות אותרו כלל המבוקשים והם הועברו להמשך חקירה. המבצע אינו אירוע נקודתי. בחודשיים האחרונים הושלמו בגזרת מנשה שלושה מבצעים לסיכול תשתיות טרור שתכננו להוציא לפועל פיגועים. לצד המעצרים בעראבה, סוכלה חוליה בקאבטיה שבמסגרתה נעצרו חמישה חשודים, ובכפר עקאבה סוכלה תשתית טרור של חמאס. באותה פעילות נעצרו עשרה חשודים והוחרמו רקטה ללא משגר ונשק מסוג M-16. הנתונים האלה מלמדים על מאמץ מתמשך של מערכת הביטחון, אך גם על הניסיון של ארגוני הטרור לנצל את המציאות בשטח כדי לשקם את יכולותיהם בצפון השומרון זאת אחרי חודשים של שקט יחסי וקשיים חריפים עקב פעילות צה"ל. מבחינת פעילי הטרור, שלא צריכים סיבה בכדי לפגע, הקמת יישובים וחוות חדשות היא גם הזדמנות לנסות וללבות את הרחוב הפלסטיני, לגייס פעילים ולהציג את ההתפתחויות כהצדקה לפעילות טרור.
אלא שבמקביל, ההתיישבות אינה ממתינה ודוהרת קדימה. ראשי ההתיישבות מבינים שהמציאות הפוליטית בישראל אינה יציבה ושחלון ההזדמנויות עשוי להשתנות. לכן, מבחינתם, יש חשיבות להאצת המהלכים ולהצבת עובדות בשטח כעת. הפערים בין צה"ל לבין ההתיישבות ביכולת לקדם מהלכים היו קיימים תמיד, אבל בתקופה הנוכחית הם הולכים ומעמיקים. בעוד צה"ל הלך בתהליך נכון ומבורך בעיניי, עליו כתבנו בעלון זה, מול החוות החקלאיות בנוגע לאירועי פשיעה לאומנית, בכל הקשור לפעולות התיישבות ועלייה על הקרקע הפערים כאמור גדלים.
הצלע האמריקנית במשוואה הופכת משמעותית ומסבכת עוד יותר את האזור בראייה של חודשים קדימה. תוצאות בחירות האמצע בארה"ב, שבהן עבר הקונגרס לשליטה דמוקרטית בשני הבתים, מציבות את ישראל בפני מציאות פוליטית חדשה בוושינגטון. מעבר למחלוקות סביב המלחמה באיראן והיחסים עם ממשל טראמפ, סוגיית יהודה ושומרון צפויה להמשיך להיות אחד ממוקדי הביקורת על ישראל. הקולות שמעלים טענות בדבר כיבוש, אפרטהייד מזה והרחבת ההתנחלויות מזה מקבלים נוכחות בולטת יותר בשיח הפוליטי האמריקני. עבור ישראל, מדובר לא רק במאבק הסברתי אלא גם בסוגיה שעשויה להשפיע על היחסים עם בעלת הברית המרכזית שלה.
החשש הזה קיים גם במערכת הביטחון וגם בקרב ראשי ההתיישבות. דווקא משום שוושינגטון עשויה להפעיל לחץ משמעותי יותר על ישראל בסוגיות ההתיישבות מזה והאלימות של הפורעים היחידים ביהודה ושומרון מזה, יש מי שרואים בתקופה הנוכחית חלון הזדמנויות שיש לנצל. מבחינתם, שינוי במאזן הפוליטי בארה"ב עלול להקשות בעתיד על קידום מהלכים מעבר לקו הירוק, ולכן ישנה מוטיבציה להאיץ את הקמת החוות והיישובים ולבסס נוכחות בשטח לפני שהנסיבות המדיניות ישתנו.
בהקשר האמריקאי חשוב להבין שיש מחיר לחוסר היכולת של צה"ל לשלוט בשטח ולבודד את אירועי הפשיעה הלאומנית. סוגיית המסיק היא דוגמה לכך. לפי הנתונים שהוצגו בצה"ל, רק כמחצית מהשטחים שבהם הותר לפלסטינים למסוק אכן נמסקו. ההערכה היא שחלק מהפלסטינים חששו להגיע לשטח, גם במקומות שבהם ניתן אישור והייתה אבטחה של הצבא. מבחינת צה"ל, מדובר בפער משמעותי ביכולת לספק את האבטחה הנדרשת. אלא שהמשמעות חורגת מהמסיק עצמו. תמונות של עקירת עצי זית, חיכוכים ופגיעה בפלסטינים הופכות במהירות לחלק מהשיח הבינלאומי על יהודה ושומרון ומזינות את הטענות על כיבוש ואפרטהייד. במציאות הפוליטית האמריקנית הנוכחית, לאירועים כאלה יש משמעות שחורגת הרבה מעבר לגזרה המקומית.
כך נוצר מעגל מורכב. ההתיישבות מאיצה את קצב הפעילות מתוך חשש לשינוי המדיניות האמריקנית, ההתרחבות מייצרת חיכוכים ותסיסה בצד הפלסטיני, שארגוני הטרור מנסים לרכוב עליהם וצה"ל נדרש להתמודד עם איומים מתפתחים לצד הצורך לספק אבטחה למרחבים חדשים, בזמן שהיכולת לתכנן ולהקצות משאבים לטווח ארוך מוגבלת.
בסופו של דבר, יהודה ושומרון נמצאת במרוץ על עיצוב המציאות בשטח. ההתיישבות אינה מחכה לממשלה, ארגוני הטרור אינם ממתינים להזדמנות, וצה"ל נדרש להדביק את הקצב. מעל כולם נמצאת וושינגטון, שהשינויים הפוליטיים בה והביקורת הגוברת על ישראל עשויים להשפיע על המהלכים הבאים. השאלה היא לא רק מי יקבע עובדות בשטח, אלא האם מערכת הביטחון תצליח להיערך בזמן למציאות הביטחונית והמדינית שנוצרת לנגד עיניה.
