ארבעה צריכין להודות

המדרש במסכת ברכות (נד:) מונה ארבעה סוגי אנשים החבים בהודאה: "אמר רב יהודה אמר רב ארבעה צריכין להודות יורדי הים הולכי מדברות ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא".
מקור ההשראה למדרש זה הינו מזמור ק"ז בתהילים המגולל את קורותיהם של ארבעת האנשים הנקלעים לצרה והזוכים בהצלת הקב"ה. אלא שבמקור מפרט מזמור ק"ז את ארבעת האנשים בסדר שונה. ראשית, מוזכרים הולכי המדברות: "תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ: רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף" (ד'-ט'). אחר כך מוזכרים החבושים בבית האסורים: "יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל" (י'-ט"ז). שלישית, מוזכרים החולים שנרפאו: "אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ: כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת" (י"ז-כ"ב). רביעית – מוזכרים יורדי הים: "יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים: … יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג: יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע " (כ"ג-ל"ב).
מדוע משנה המדרש את הסדר בו מנויים ארבעת האנשים במזמור?
מדברי הרב קוק (עין אי"ה, ברכות נ"ד) עולה, כי הסדר בו מנויים ארבעת המודים במדרש הינו סמלי, ונועד לשקף את התהליכים ההדרגתיים הכרוכים בחזרת עם ישראל אל ארצו, עליהם אנו מודים לקב"ה.
ראשונים מנויים יורדי הים. אלו מודים לקב"ה על השיבה המבורכת אל האדמה היציבה שמתחת לרגליהם, ובלשון הרב קוק: " … יורדי הים, שנתקו רגליהם מהמעמד הטבעי הכללי האנושי, הם יכיריו מההפך כמה טובה היא ההשתעבדות לטבע הכללי, הבא מצד המקום הטבעי המיועד לאדם, היבשה המיוחדת ונועדת לאדם למקומו הטבעי, ועד כמה ראוי להוקיר ההגבלה הטבעית הזאת, להכיר טובתה ולהודות עליה."
אחריהם מודים לקב"ה הולכי המדבריות. אלו כמהים ל"עיר מושב" (צמד המילים "עיר מושב" מודגש וחוזר פעמיים במזמור) – הנהגה שלטונית מסודרת. זהו שלב מתקדם יותר – כעת אנחנו מודים לקב"ה על השלטון המדיני שכוננו ע"ג האדמה (שם): "הולכי מדבריות, הם טעמו המצב הרע של חסרון המדיניות, והם יעריכו בצדק כמה ראוי לאדם לשא בשמחה את עול המדיניות ולהודות לד' המקים מלכים עבור זה על חסדו."
בשלב הבא מודים החולים שנרפאו – חולים אלה מודים על רפואת הגוף – לאחר כינון השלטון דואגים אנו לרווחת הנתינים (שם): "מי שהי' חולה ונתרפא, יודיע חסד ד' על טובת הבריאות הטבעית לאדם הפרטי, והחקים הצריכים לשעבד את האדם לשמירת בריאותו לא יחשבו עוד לעול ולמשא כ"א לחסד הראוי להודות עליו בלב טהור." ואכן חזרתו של עם ישראל קשורה קשר איתן להתעוררות הגוף, ולדאגה לרווחתו, כדברי הרב קוק (אורות, 78-80):"גדולה היא תביעתנו הגופנית, גוף בריא אנו צריכים, התעסקנו הרבה בנפשיות, שכחנו את קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית, שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש."
אחרונים מודים החבושים בבית האסורים. שיקומם הרוחני של האסירים מעיד על תהליך של תיקון מוסרי. לאחר שחזרנו לאדמתנו, והקמנו עליה מדינת רווחה הגונה – ראוי כי נעסוק בתכלית המדינה היהודית המתהווה – הגברת המוסר האנושי: "ומי שהיה חבוש בבית האסורין ויצא, המה האנשים פורצי חקי המוסריות לפי שרירות לבם הפרטי, יועילו להודיע לבני האדם את רעת השיעבוד והמאסר הגמור, למען ידעו כי כדאי ונכון לקבל בשמחה וטוב לב את עול החקים המוסריים הנימוסיים שהם גורמים לאדם להנצל משיעבוד קיצוני. ויודו לד' חסדו, על מסורת התורה והתקבלות הנימוסים, שהם גורמים לסידור עניני החברה האנושית על דרך המיצוע הראוי להיות נאהב מכל איש ישר ותמים דרך."
נדמה כי ניתוח מרתק זה של הרב קוק עולה בקנה אחד עם תיאוריית הצרכים של הפסיכולוג אברהם מסלאו, לפיה צרכי האדם "מסודרים" בהיררכיה מובנית: הצורך הקיומי הבסיסי (הכמיהה לאדמה – ע"פ הרב קוק), הצורך בבטחון וביציבות (הכמיהה לשלטון), הצורך ברווחה ובהערכה חברתית (הכמיהה לבריאות הגוף) והצורך במימוש עצמי (הכמיהה למוסר).
על פי תיאוריה זו, אדם אינו יכול לממש את צרכיו האציליים (כדוגמת הצורך בחברה ובחיים מוסריים), כל לא מומשו צרכיו הבסיסיים ביותר לקיום פיזיולוגי, לבטחון וליציבות.
מסר דומה משתקף מדברי הרב קוק דלעיל. רק בארץ ישראל יכולים אנו להגיע לחיי מוסר שלמים. החזרה לציון חושפת בפני העם היהודי הזדמנות נדירה למימוש רוחני מלא, השואב את כוחו מהאדמה הקדושה לה זכינו לשוב.
המימוש הרוחני לו נזכה בארץ ישראל, מסביר הרב קוק, ישפיע על העולם כולו. עם ישראל השוהה על אדמתו אמור לעמוד בחוד החנית המוסרית ולהשפיע על כלל האנושות, ובלשונו (שם): "וההודאה היוצאת מהיחידים תפעול על הרבים עד שבכלל האנושות יתקיימו המעמדים הנצרכים ותתרחב המוסריות, ויתרוממו הכחות הנפשיים לבקש את הצדק והטוב האמיתי", ויה"ר שנזכה לחזות בתיקון עולם במהרה בימינו.
תש"ע