קצין ונתין

עמוס בר דעה – קצין ונתין
ירידת בני ישראל למצרים וגיבושם לישות לאומית המאיימת על האימפריה המצרית הובילה להפיכת המיעוט הישראלי במצריים לעם עבדים. משה נסיך מצריים מעמיד את צו מצפונו כנגד הדיכוי ומורד במלכות, מעשה אשר מכשיר אותו להיות אבי הנביאים שעמדו כאופוזיציה לשלטונות במשך הדורות אחריו. במסכת אבות שמעיה אומר "ואל תתוודע לרשות" (אבות א', י'), ורבן גמליאל בנו של רב"י אומר "הוו זהירין ברשות, שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן, נראין כאוהבין בשעת הנאתן ואין עומדים לו לאדם בשעת דוחקו" (אבות ב', ג'). גם שמעיה בן דורם של אחרוני בית חשמונאי אשר התייחס לשלטון היהודי וגם רבן גמליאל שהיה כבר תחת השלטון הרומי והתייחס בדבריו לשלטון האדומים נרתעים מהמלכות ומכוחה אבסולוטי. כל שלטון שניתן לעלותו על הדעת הוא מנגנון של כוח וכפייה העומד בעריצותו כנגד חירות הפרט. הסופר והמשורר הצרפתי פול ואלרי אמר כי "השלטון מוחץ אותנו אולם בלעדיו אנו אובדים" ובכך הוא חזר על אמרתו המפורסמת של רבי חנניא סגן הכוהנים: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" (אבות ג', ב'). השלטון הוא הכרח בל יגונה המהווה אמצעי לארגון חיי החברה והגנת הפרט מפני נוגשיו, ברם אין השלטון אלא אמצעי לקיומה של החברה ואין הוא מהווה את תוכן חייה. "כשהמדינה קיימת אין חירות וכשהחירות קיימת אין מדינה" אמר לנין, הלכך השלטון הרצוי יהיה זה המספק את מירב החירות במסגרת של מינימום השררה האפשרי. יש המשיחים לפי תומם אשר רואים את מהותו של השלטון הדמוקרטי בהכרעת הרוב, והרי אין נואל מכך לתת להמון המונע מתחושות בטן ומקמפיינים של פירסומאים המומחים במניפולציות בדעת הקהל ובהנעת דעת הציבור הכרעות בתחומים הדורשים ידע רב ומעמיק, כפי שטען אוטו פון ביסמארק אבי האומה הגרמנית בעקבות אפלטון "ההצבעה הכללית היא הניסיון לתת את הנהלת הבית לחדר הילדים". מהותה של הדמוקרטיה היא לא במה שהיא מחוקקת ובמנגנוני הבחירות וההצבעה שהיא עורכת אלא דווקא בגבולות החוק או במה שאין ביכולתה לחוקק. גבולות התחיקה הם המבטאים את גבולות השררה וממילא את עיקרון החירות אשר ממנו צומח הרעיון הדמוקרטי.
הצבא וכוחות הביטחון הם זרועות של השלטון הדמוקרטי שתפקידם לשמור על ביטחון האזרחים מאויביו אשר מבחוץ ולאכוף את החוק והסדר מבפנים. אירגונים אלא הם מכונות אנושיות בעלי מבנה טוטליטירי שגלגלי השיניים שלהן הם קיום הפקודות. כל החלטה של הממשלה על מלחמה או על שלום היא החלטה פוליטית אשר הפועל יוצא ההכרחי שלה הוא הפעלת זרועות הבטחון. אידאולוגיה אשר מלכתחילה טוענת שמדיניות מסויימת פוגעת בערכים הבסיסיים שלה מסמנת בכך שהיא אינה עומדת בדרישות הסף להשתתפות במנגננונים אלה. הדמוקרטיה היא פלטפורמה מדינית לאזרחים בעלי שונות אתנית, ערכית ודתית, מהותה כאמור הוא בכך שבסמכותה לאכוף את חוקיה רק בתחומי חיים מוגדרים ע"מ לקיים את הפונקציה שלה כמדינה. כדי לקיים את שלמותה ותפקודה של המדינה אנו נדרשים לקיים את מה שאמר אריסטו "במדינה האדם צריך לדעת להיות גם קצין וגם נתין".
השלטון ע"פ תורת משה אינו אלא מלכות שמים הניתן על פי נביאי ישראל, מלכות בשר ודם אינה אלא "ככול הגויים" כפי שמוצג בפרשת שופטים ובספר שמואל. הנביא שמואל נדרש למנות מלך לאחר יותר מ-300 שנה של מלכות ה' באמצעות שופטי ישראל, ואז "וַיִּתְקַבְּצוּ כּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבאוּ אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה, וַיאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ עַתָּה שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם" (שמואל א', ח') ובהמשך "וַיאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם לְכל אֲשֶׁר יאמְרוּ אֵלֶיךָ כִּי לא אתְךָ מָאָסוּ כִּי אתִי מָאֲסוּ מִמְּלךְ עֲלֵיהֶם" (שם). שמואל מנסה להניא את העם מהמלוכה ומתאר את אסונה של השררה המלוכנית, אולם העם בשלו "וַיְמָאֲנוּ הָעָם לִשְׁמעַ בְּקוֹל שְׁמוּאֵל וַיאמְרוּ לא כִּי אִם מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ"(שם). מודלים שונים למבנים פוליטיים ניתנו ע"י חכמינו לאורך ההיסטוריה היהודית. ממודל של מלך כנביא בתורתו של הרמב"ם "להרים דת האמת ולמלאת העולם צדק", עד מודל הפרדת רשויות בתורת רבי ניסים גירונדי בו יש הפרדה בין "משפט המלך", אשר נועד ליישובו של עולם "ואינו דין אמת לאמתו", ובין "משפט התורה". המודל של הרמב"ם הוא להעתיד לבוא בעוד שהמודל של רבי ניסים גירונדי הוא לזמן הזה.
תש"ע