הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)האם יש בכוחנו לחשוב מחשבות אחרות מאשר ״כל העולם נגדנו״ לאור פרשת השבוע ? הדבר נעשה קשה מיום ליום. אנו אכן חשים כי העולם פועל שלא בצדק ולא בכנות ביחס לעם ישראל ולמדינת ישראל. בשעה שהעולם רואה את הנעשה בסוריה ולא פועל כדי להגן על אלה שנמצאים מחוץ למעגל הלחימה, בימים בו העולם מתפתה מחדש ללכת שבי אחרי צביעות והעמדת פנים הנשמעת מאירן; בשעה שכוחו של ציר הרשע הולך וגובר; בשעה שצפון קוריאה עושה ככל העולה על רוחה; בשעה שהעולם חוזה ב״אביב הערבי״ הנהפך לרוח סערה סגרירית; בשעה שנושאים רבים ומגוונים של זכויות אדם מוזנחות ועוד ועוד; ומול זה העולם עוסק בהחרמת מוצרים מההתנחלויות ובקראוון הנבנה על אחת הגבעות – הדעת נותנת והתחושה מתחזקת כי מדובר בקרע שממשיך כבר שנים רבות – כל העולם מעבר אחד ואנחנו מוצאים את עצמנו מן העבר השני.
בימים עברו המציאות לא הייתה שונה בהרבה. על כן, מופלא הרעיון כי התורה מלמדת גם על קיומו של צד שני למטבע. ישנו יחס מיוחד בין ישראל לעמים, שהגו גדר בצורה כה מופלאה על ידי רבי יהודה הלוי: ״ישראל באומות כלב באברים״. הדימוי הזה הוא בעל משמעויות רבות ומגוונות, כשחלק מהן הוא גם התרומה שעם ישראל מנחיל לעולם, והמערכת המורכבת של מה שהוא מקבל מן העולם. אנו למדים בפרשת השבוע על שבע מצוות בני נוח; אנו יודעים מההיסטוריה של העולם המערבי כי עם ישראל הנחיל לעולם יסודות רבים: את השבת ואת החרות הניתנת גם לעבדים ביום השבת; את המונותאיזם; את השוויון בפני החוק, והעובדה כי כולנו שייכים לריבונו של עולם ולא צמיתים של ההנהגה, ועוד ועוד. עובדה זו צריכה לעורר אותנו למחשבה גם היום: מה אנחנו, באח הציוויליזציות הקדומות ביותר בעולם מבקשים להנחיל לעולם, ולהעניק לו; באיזה מן ההישגים שלנו אנו יכולים לשתף את העולם; מה מבין מה שנוצר אצלנו מאפשר לחלוק עם העולם כולו. קו מחשבה זה הוא חיוני הן למימוש בצווי האלוקי בדבר השליחות שיש לעם ישראל בעולם, אך לא פחות מכך גם למען הבנייה שלנו עצמנו. אומה שחיה בתודעה של שליחות ושל שותפות היא גם מחויבת יותר למעשיה, וגם לא אוטמת את עצמה מלחיות בדיאלוג עם העולם, ואף להתברך מפירותיו. גדולי ישראל שלאורך הדורות לימדו אותנו את היכולת ״לגייר״ יסודות רוחניים שצמחו באומות העולם ולהביאם לגבול ישראל. לא זו בלבד, אלא שבכך אנחנו נזהרים מלהפוך את האמונה העמוקה שלנו בבחירת עם ישראל לאמונה לאומנית מכוערת, שונאת אדם ובזה ליצירה האנושי , ומטפחים אותה ברוח הדברים הראשונים שנאמרו לאברהם אבינו ״ונברכו בך כל משפחות האדמה״.
הבה אפוא ננצל את השבת המיחדת הזו למחשבה על מהות שבע מצוות בני נוח דהיום, ועל המקום שאנו נועדנו לתפוש בהתקדמות הרוחנית, המוסרית, התרבותית והערכית של העולם. בד בבד עם העמידה הקפדנית על עצמאותנו ועל הזהירות שלא ללכת שולל אחרי מלכודות שווא – לחשוב מחשבות על הבאת ברכה וצדק בעולם בו אנו חיים, ולהמשיך את דרכה של תורה.
תשע"ד
