מערכת שבתון"ביקש יעקב לישב בשלווה" – גאולה שלא מומשה
מאיר טויבר ראש ישיבת "נתיב מאיר"
ביקש יעקב לישב בשלווה [ רש"י ] . בדרך כלל אנו לומדים כי ברית בין הבתרים "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם " תתממש בירידה למצרים , אך יתכן כי דבר זה , הידוע לנו, אינו ידוע לבית יעקב אשר הנבואה – מי הוא זרעך והיכן היא הארץ בה תהיה הגלות לא גלויה להם. "זרעך" אינו יצחק שהרי אינו יוצא מן הארץ , אך בדור שאחריו , יוצא "זרעך" ל"ארץ לא להם". יעקב חושש מאוד – לאו דווקא מעשיו אחיו , אלא שמא עכשיו זה מתחיל .שמא נדרו "אם יהיה אלוקים עמדי" עומד בצל החשש אולי לא אעמוד ב"עבדום ועינו אותם" ?. התורה מאריכה להדגיש כובד השעבוד שעובר יעקב – "הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה " . ועוד – התורה מאריכה , לתאר את מהלך הריבוי המדהים של מקנהו של יעקב , אריכות המוסברת רק אם ננסה לראות בו קיום ההבטחה האלוקית – "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" .ועוד "ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף … אלכה ואשובה אל מקומי ולארצי" – הקשר בין הסיבה לתוצאה יבואר כך "ודור רביעי ישובו הנה " – יוסף , בנה של עקרת הבית , הוא ילד ראשון של ה"דור הרביעי" מאז אברהם. וכשנולד מיד ידע – תמה הגלות , ניתן לחזור הביתה ברכוש גדול . ואכן מתגלה אליו מלאך ומבשר לו זאת . יוסף הוא שמקבל את שכם – "אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי" והנה המקום הראשון שנקנה בתפילה בממון ובחרב – הוא שכם וניתן ל"דור הרביעי" מעוון האמורי שתמו זכויותיו. פרט אחד אינו מקל על הפרוש הזה – "ועבדום ועינו אותם – "ארבע מאות שנה" ?. אך מצאנו מדרש מופלא ב"תורה שלמה " אמר ר'א וישב יעקב , מלמד שחשב יעקב ואמר , כבר אמר הקב"ה לאברהם להיות בניו גרים , הרי אני הייתי גר עשרים שנה בביתו של לבן משועבד לצאנו , אמר בזה יתקיים שעבוד ת' שנה ".
חוזר יעקב מגלות לגאולה . על סף הארץ זוכה הוא לקבל את שם הנצח והמשפחה הופכת לעם הנקרא – ישראל. מיד מבקש יעקב לירש את הארץ – ומקום האמורי – מקום שכם – תחילת הישוב של א"י .ומכאן "בקש יעקב לישב בשלווה " בשלווה של נצח – ירושה לדורות. והנה שומע יעקב את חלומותיו של יוסף .תוכנם של החלומות – אחד הוא – יוסף מלך המשפחה , כעת מדובר על עם גרעיני כשהמלך הוא על עם זה . מחפש יעקב הזדמנות לממש את החלום. האחים הגיעו לשכם, מקום ראשית ההתישבות, ונוצרה שעת הכושר . ואז לוקח יעקב את בנו ל"עמק חברון" לעצה העמוקה של אותו צדיק . במכוון מביא יעקב את בנו למערת אברהם ללמד אותו כי שליחותו לאחיו היא מכח הברית– לתמם ולסיים את ברית השעבוד במלכות הגאולה.
האם צדק יעקב או טעה ? יתכן כי אכן צדק יעקב והתהליך היה מסתיים בהקמת מלכות ישראל ובסיום הגלות. אך כאשר מגיע יוסף אליהם מתרחש תהליך ההופך את כל הקערה על פיה -" ויהי בטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו" . הקרע שנוצר הפך להיות אבן הנגף העוצר את התהליך ומבטלתו – המחלוקת ושנאת האחים מבטלת את האפשרות שעמדה בפתח ממש – לסיים את גולת ברית בין הבתרים ולהקים ממלכה.
וכך פגשנו , לצערנו , בכל דברי ימינו , מעגלי המחלוקת מחזירים אותנו למעגלי הגלות – וכך מתגלגלים מעגלי הגאולה והגלות סביב היכולת ליצור אומה מאוחדת . בית ראשון , בית שני גם עתה – בניין מלכות בית שלישי תלויה ביכולת לחבר את כולם לאגודה אחת. האחריות לחלום ולשברו , עלינו . כאשר שבים בנים לגבולם – מצווים הם לקיים "את אחי אנוכי מבקש" ועל ידי כך לסיים את מעגלי הגלות ולזכות ולבקש לישב בשלווה.
תשע"ב
