פרשת וישב:

פרשת וישב:
הרב אברהם חיים , רב קהילת תורה וחיים
באיסטנבול תורכיה

היה ראוי שאתחיל ברש"י בפסוק השני בפרשה שאומר , "ביקש יעקב לישב בשלווה קפץ עליו רוגזו של יוסף", אבל תרשו לי לפתוח בשאלה .
האם יש מישהו שלא מבקש לשבת בשלווה ? האם יש מישהו שאוהב צרות ? ואם נמצא כזה אנו נזדהה איתו או שיחשב בעינינו כאדם מוזר?
או שנשאל מצד אחר דווקא, למה אנו מחפשים שלווה ? ואם מחפשים איך מוצאים? ואיפה ?
כמדומה שהרבינו בשאלות למכביר , הבה ניגש לפרשה ,
התורה מספרת , ולפני שנכתוב מה , נקדים ונאמר שאין בתורה שום סיפור שאיננו דרוש לנו לידיעה לדורות , ספרי סיפורים יש הרבה , ותרשו לי לאמר שהסיפורים בספרי הסיפורים קצת יותר מעניינים אותנו, מסיפורי התורה הנקראים בכל שנה ושנה ,
זה מזכיר לי את הסיפור הידוע על אותה אישה שהיגיעה שנה ראשונה לבית הכנסת ושמעה את פרשת וישב, את סיפור מכירת יוסף, והיו עיניה זולגות דמעות . שאלה אותה שכנתה לספסל בית הכנסת, מה יום מיומיים? אולי יש לך איזה אסון ח"ו במשפחה ? ענתה האישה לשכנתה, לא, הכול בסדר אצלנו ,ובכל אופן למה את בוכה? המשיכה להקשות שכנתה, ענתה ואמרה לה, שעה שהחזן קרא את מכירת יוסף התמלאתי ברחמים על יוסף , איך יכלו אחיו לעשות לו כדבר הזה? למכור אותו לישמעאלים ללא רחמים,
לשנה הבאה, גם בפרשת וישב, בשיבתם של שני הנשים הנזכרות בבית הכנסת בעזרת הנשים בשעת קריאת התורה על מכירת יוסף , שמה לב שכנתה שהיא איננה בוכה שאשתקד ,
ושאלה את חברתה בתמיהה, מה קרה השנה? האם אינך מרחמת יותר על יוסף ? או שמה לא שמת ליבך לקריאת התורה ?
ענתה לה חברתה שמעתי גם שמעתי , אבל הסיבה שלא בכיתי היא : כי אם יוסף לא למד לקח משנה שעברה ועוד פעם בא ודיבר על אחים שלו אני לא מרחמת עליו .
בעיני רוחי בשעת כתיבת שורות אלה אני רואה את החיוך על פניכם בשעת קריאת הסיפור , אבל אם נשאל רגע את עצמינו בכנות וביושר, האם אנו עצמינו מידי פעם לא דומים לאותה אישה פתיה וחסרת שכל ?
ובכן התשובה לשאלות בהם פתחנו היא, התורה כותבת רק דבר שיכול ללמד אותנו לקח לדורות , כמו כן הנביאים, כמוזכר במסכת מגילה שרק נבואה שנצרכה לדורות נכתבה ,
לאחר הבנתנו את ההקדמה הזאת אנו יכולים לגשת לעצם העניין ,
בתוקף תפיקידי כרב באיסטנבול שבתורכיה , נגשים אלי הרבה אנשים ומספרים צרותיהם, וכמה הם מסכנים וכו' , ואני תמיד חוזר ואומר להם, אם המטרה שלך היא בכי בלבד אז אתה יכול להמשיך , אבל אם המטרה היא לתקן , וכנראה שכך, אנא עשה חסד עם עצמך תתחיל להודות להשם יתברך על מה שנתן, וברוך השם זוהי רשימה ארוכה ביותר, עוד לפני שאתה מתמלא בטרוניות על מה שלכאורה אתה מצפה שהוא ייתן לך, זה הסיכוי כמעט היחיד שישמע את תפילתך ויעשה את בקשתך , מסיבה מאד פשוטה: הקב"ה נותן יהלומים למי שמבין מה זה יהלום ומעריך את היהלום .
נמצאנו למדים, כולנו חפצי שלווה, ברור גם כן למה , ולכן מוטב שנסתכל על הדברים הטובים שקיבלנו ונודה עליהם ואז נבנה לנו יסוד ותשתית לקבלת הטובה שהקב"ה הועיד לנו ,
זהו פרשה ולקחה בדרגתו של יעקב ( ואין לנו הבנה ומושג מהי) היה דרוש ממנו יותר שימת לב והערכה על מה שקיבל , כך נכתב בספרים הקדושים .
ואנו בניו, נאמץ דרך זו כדי להטיב לנו, ולישב בשלוות אמת .