אחד העניינים הראשונים שמשה רבינו מצווה לפני הכניסת לארץ ישראל, הוא מינוי שופטים. וכך קובע משה, "הבו לכם אנשים חכמים נבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם". מסביר הרש"ר הירש את פשר הביטוי 'הבו לכם אנשים' ומשמיענו "תנו לכם או תנו למענכם, הווה אומר: בחרו ומסרו לי שמות מתוככם". כלומר מינוי שופטים צריך להיות מתוך דרישה ובחירה של העם.
דרישה זו מבקשת להרחיק מפני מצב בו הממנה יעשה שימוש פסול במעמדו ויבחר מועמדים על סמך נתונים שאינם רלוונטים לתפקיד השיפוטי. עניין זה מעוגן בספרי אשר מסב את החובה הקבועה בפסוק "לא תכירו פנים במשפט" לוועדה לבחירת שופטים. וכך לשונו של הספרי: "לא תכירו פנים במשפט, זה הממונה להושיב דיינים שמא תאמר איש פלוני נאה אושיבנו דיין, איש פלוני גיבור אושיבנו דיין, איש פלוני קרובי אושיבנו דיין, איש פלוני הלווני ממון…אושיבנו דיין- נמצא מזכה את החייב ומחייב את הזכאי לא מפני שהוא רשע אלא מפני שאינו יודע, מעלה עליו כאלו הכיר פנים בדין".
המשפט העברי מייחס חשיבות רבה למינוי מועמדים ראויים למערכת השיפוטית. כך למשל דורש המדרש את הכתוב 'ואשימם בראשיכם'. "כל המעמיד דיין שאינו הגון גורם שממון לעולם שנאמר 'ואשימם בראשיכם'. אם דיין הגון הוא ואשימם לשבח כעניין שנאמר: 'שום תשים עליך מלך'. ואם לאו ואשימם לגנאי כעניין שנאמר 'והשמותי את מקדשיכם', וכעניין שנאמר 'כי הוא אמון הרבה אשמה'. לפי גישת המדרש הכתוב 'ואשימה', המופיע בתורה ללא ניקוד, יכול להיקרא בשני אופנים. אחד מלשון חיובית, והשני מלשון שלילית- 'ואשימה' מלשון שיממון, כלומר מינוי דיינים שאינם ראויים בהכרח יוביל להחרבת העולם.
קיימת גם גישה הסבורה ש"כל המעמיד דיין שאינו הגון – כאילו נוטע אשרה בישראל, שנאמר: שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, וסמיך ליה: לא תטע לך אשרה כל עץ. אחר אנו מוצאים שכל הממנה". חז"ל לומדים מסמיכות הדין שמסמיך מינוי של שופטים ושוטרים לדין של איסור 'עץ אשרה'-עבודה זרה. כלומר מינוי דיין שאינו הגון נתפס כשקול לעבודה זרה. מסביר הריטב"א: "כל המעמיד דיין שאינו הגון כו'. פירוש, שכשם שאין השכינה שורה במקום עבודה זרה, כך אין א-להים ניצב בעדת דיין שאינו הגון".
אחריות גדולה מונחת לפתחה של הוועדה למינוי שופטים. שופטים יש לבחור על סמך קריטריונים מקצועיים ואישיותיים בלבד. 'חכמים ונבונים וידועים".
דברים תש"פ