אברהם אבינו אינו מוצג בתורה כמייסדה של הדת היהודית. הוא גם אינו המונותיאיסט הראשון בהיסטוריה, קדמו לו אחרים כמו חנוך, שם, עבר, ועוד. הוא גם לא היה יהודי אלא עברי. מה, אם כן, הוא תרם לאנושות? במה ייחודו, ומדוע הוא נקרא אבינו ומשה נקרא רבנו? מדוע שלא נכנה גם את יהושע, דוד ושלמה אבותינו? מדוע רק שלשה אבות?
התשובה נעוצה בהגדרת תפקידו על פי הבטחת הבורא: "ואעשך לגוי גדול". מדובר על ייסודה של אומה חדשה שאברהם הוא מאבותיה ולא על ייסודה של דת חדשה. אברהם, על פי הציווי הנ"ל, מקבל משימה חדשה השונה מזו שעסק בה עד כה- גיור אנשים. הקב"ה אינו משנה את התכלית ואת הייעוד בציווי זה, אלא את הכלי. אברהם מתבקש לעבור לטריטוריה אחרת שבה הוא יאחז, יקים משפחה ענפה שתצמח לגוי גדול, ודרכו, דרך הכלי הזה- יפיץ את האמונה בא-ל אחד.
הוא מתבקש להדליק אבוקה גדולה שתשפיע על העולם במקום להדליק הרבה נרות קטנים במסעותיו הבלתי נגמרים. על עניין זה נכרתה הברית, דהיינו: על הזרע ועל הארץ ולא על התורה. זו תיכרת עם זרעו הרבה יותר מאוחר. נמצאנו למדים, כי הדרך לתיקון עולם המועדפת על ידי הא-ל הינה דרך האומות ולא דרך היחידים.
לתורת ישראל, כפי שתינתן לבני ישראל, יסודות קודמים מימי בריאת העולם. ב'מתן תורה' נקבע המועד הפורמאלי לחיוב, על אף שהרבה מן המצוות קוימו עוד קודם לכן, מצוות שהגיעו בהרבה ערוצים. ברם, אומה שייעודה להפיץ את דבר האמונה בא-ל אחד- טרם הוקמה עד כה. בשל כך מכונים אברהם, יצחק ויעקב "אבות האומה", כי הם היו התחנה ההיסטורית האחרונה של ראשי משפחה שהפכה להיות אומה.
מסלול היחידים, עד לאברהם, הפך למסלול המשפחות בימי אברהם ויצחק, ולמסלול האומה בימי יעקב. יעקב בחיר האבות, הוא הכינוי לאדם הפרטי- בנו של יצחק ואבי משפחת יעקב. ברם, הוא גם ישראל, הכינוי המטאפיזי לאומה שנוצרה מחלציו.
השפעה של אומה על אומות אחרות אינה ניתנת להשוואה להשפעות של אדם יחיד, מוכשר ככל שיהיה, על אומות אחרות. השפעה אומתית מנטרלת את יסוד הכישרון הפרטי ומקורה בנשמת האומה. לא ההרכב הסוציולוגי של האומה משפיע, שהרי הרכב זה דומה בכל האומות, אלא מקור נשמתה האלוקי כאומה שנבחרה לייעודה על ידי הבורא יתברך.
(לך לך תשע"ט)
אברהם אינו יהודי!
השארת תגובה