אל- על והשבת: יותר ממכה קלה בכנף
רועי לחמנוביץ
יועץ אסטרטגי
מומחה למגזר החרדי
הכישלון הגדול של 'אל על' בניהול המשבר סביב טיסת השבת, מעבר לכך שהחברה לא הבינה את המשמעות של נוכחות העיתונאי יהודה שלזינגר מ"ישראל היום" על המטוס, הוא בהנחת המוצא שגם את זה אפשר יהיה להפיל על הציבור החרדי ואז ניתן יהיה לעבור הלאה. כישלון נוסף הוא בחוסר פיענוח אורך החיים של המשבר הזה.
נסביר: המצוקה הראשונה בכל משבר תקשורתי היא כשמזהים שאכן האירוע שמתרחש הוא משבר. ברגע בו מתרחש אירוע תקשורתי החריג לדי.אנ.איי של האישיות או הארגון, מתחיל בו דיסוננס פנימי עד כמה חוסר ההלימה הזה דרמטי ומשברי או שכנראה שיחלוף תחת סדר היום העמוס של התקשורת בישראל.
אחד מן היסודות לקביעת זמן נפיצותו של משבר הוא הפער שבין העובדות לבין הפרשנות. אם בנקודה מסוימת ניתן לתת לאירוע המשברי פרשנויות שונות – כוחו כאירוע משברי הולך ופוחת.
פיענוח לקוי לנוכחות העיתונאי יהודה שלזינגר (ישראל היום) בטיסה הוביל את 'אל על' להעניק לאירוע פרשנויות שונות. אלא, שהם 'נפלו' על עיתונאי מצוין, ועוד כתב חרדים וגם כתב פוליטי של עיתון בתפוצה עצומה. כל ניסיון שלהם לקחת את הסיפור למקום שאינו נכון – נענה מידית בהעמדת העובדות על דיוקן. כאשר יש למישהו עניין להחזיק באוויר משבר תקשורתי, המשבר יהיה באוויר.
כאשר כל המרכיבים עובדים כנגד חברת 'אל על': מצד אחד היא מספקת תשובות מעורפלות, ומן הצד השני גורמים חרדיים מתחילים לסמן את החרמת החברה כאפשרות ריאלית, קיימת רק דרך אחת לסיים את המשבר הזה. התנצלות אמיתית וכנה של מנכ"ל 'אל על' הייתה מחסלת את המשבר התקשורתי ברגע, ו'אל על' הייתה שומרת על פלח השוק החרדי הנאמן שלה.
ועוד, להערכתי, חוסר האמון של חרדים ב'אל על' שנבע מהתנהלותה ביחס לשאלת כיבוד קדושת השבת, עשוי להדביק גם קהל חרד"לי, שקדושת השבת יקרה בעיניו לא פחות. ימים יגידו.
(וישב תשע"ט)