הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)האם אלוקים קובע את המוסר, או שהמוסר קיים בפני עצמו, בלי תלות באלוקים? שאלה זו העסיקה פילוסופים מאז ימי אפלטון. למרבה הצער, אלה שמחפשים לה תשובה בימינו עושים זאת בעיקר בספריהם של אבי שגיא ודני סטטמן, "דת ומוסר" ו"יהדות בין דת למוסר". אני אומר למרבה הצער, משום שספרים אלה, על אף העניין הרב שבהם, לדעתי מציגים את המקורות ודנים בהם בצורה מגמתית ומוטה, שמובילה את הקוראים למסקנות שגויות. לפי שגיא וסטטמן, היהדות גורסת שאלוקים אינו קובע את המוסר, אלא ישנו מוסר טבעי ועצמאי שאפילו אלוקים עצמו כפוף לו. הם מציגים שורה ארוכה של מקורות ביהדות שלכאורה תומכים בעמדה זו, ורק כמה קולות בודדים שאומרים ההפך.
אין כאן מקום לדון באריכות בסוגיה רחבה זו (אני עושה זאת בספר שאני כותב בימים אלה). רק אצביע על אחת ההטעיות, לדעתי, המופיעות לאורך הספר "יהדות בין דת למוסר". טעות זו היא הצגת הדברים כאילו יש רק שתי אפשרויות: צו הא-ל, כפי שהוא מתבטא בתורה – ומולו מוסר טבעי, מנותק מהא-ל. על רקע זה, מובאים מקורות רבים שמדברים על המוסר הטבעי שקיים באדם, על דברים שהתורה לא צריכה לצוות עליהם כי הם מובנים מאליהם, על החיוב לפעול בהתאם לחוש המוסרי וכן הלאה. ובכן, הרי לנו לכאורה ראיה לכך שלפי היהדות המוסר אינו תלוי באלוקים.
אבל זוהי דיכוטומיה כוזבת, שגם אם אכן ישנן דרישות מוסריות שאלוקים לא ציווה עליהן בפירוש בתורה – אין זה אומר שהן מנותקות ממנו, או קיימות בלי תלות בו! אלוקים הרי לא רק נתן את התורה, אלא גם ברא את העולם ואת בני האדם, והוא זה שהטמיע בהם את החוש המוסרי. "המוסר הטבעי" עליו מדברים אותם מקורות אינו נבדל מאלוקים; הוא יצירה שלו ומבטא את רצונו. הן התורה והן החוש המוסרי שה' טבע בנו, מלמדים אותנו לעשות את רצון ה'. אין שום סיבה לחשוב שרצון ה' מצטמצם למה שכתוב בתורה, ואילו עולם הטבע ו"המוסר הטבעי" מנותקים ממנו.
כאשר מבינים זאת רואים שזה בדיוק מה שאומרים אותם מקורות. המוסר אינו עצמאי, ובוודאי שאלוקים אינו כפוף לו, אלא הוא היוצר שלו – כמו של כל הבריאה.
(בא תשפ)
