אפשר ללמוד, להעמיק ולברר, אבל זה אינו תנאי לעצם קיום המצוות
"יש לי בעיה", כתב לי מישהו. "כולם מסביבי מלאים ספקות ולבטים לגבי האמונה, ואילו לי שום דבר לא מפריע, ואף קושייה לא מטרידה אותי במיוחד. האם משהו לא בסדר אצלי?".
"להפך", עניתי לו. "זה כמו שאדם בריא שכולם מסביבו חולים, יחשוב שמשהו אצלו לא בסדר… אמונה פשוטה היא המצב הבריא, ואם אינך מוטרד מספקות וקושיות, אשריך וטוב לך".
"אבל אולי אני צריך לחקור ולברר את יסודות האמונה בצורה שכלית?", הוא שאל. "אולי אמונה תמימה בלי בירור והבנה היא חיסרון?".
"היו שחשבו כך", אמרתי, "אבל גם רבי יהודה הלוי, שעסק רבות בפילוסופיה, כתב בספר הכוזרי שהמאמין בתמימות טוב הוא מן המתפלסף והחוקר. ובדורות האחרונים, בהם שינתה הפילוסופיה את פניה ומובילה ברובה לבלבול יותר מאשר לבהירות – ודאי שיש מעלה לאמונה התמימה".
"אבל איך אפשר לקיים מצוות בלי להבין למה עושים כל דבר?", הוא הקשה.
"אשמח להשיב לך על כך", אמרתי, "אם תסביר לי קודם כמה דברים אחרים: למה לובשים בגדים? למה אוכלים עם סכו"ם? למה לוחצים ידיים כשנפגשים? למה מתנשקים כשאוהבים? למה מסתתרים כשעושים צרכים? למה רוב הגברים לא לובשים ורוד? למה מתחתנים ומולידים ילדים? למה אסור לפגוע באחרים (חוץ מנימוקים אנוכיים שהם יפגעו בך בחזרה)? למה אומרים 'לבריאות' כשמתעטשים? ועוד כהנה וכהנה שאלות. בחברה האנושית יש הרבה מאד מנהגים ומוסכמות שרוב האנשים מקיימים בלי לשאול שאלות לגביהם, ובלי לחקור ולברר מאין הם הגיעו. אפשר לחפש תשובות לשאלות האלה, וכנראה שברוב המקרים הן לא תהיינה מאד מוצלחות – ולמרות זאת אנשים ימשיכו להתנהג בצורה כזו, כי זה מה שעושה אדם נורמלי. ואם כך הם הדברים בנוגע למנהגים שהחברה אימצה לאורך הדורות, משיקולים שאולי כבר לא רלבנטיים – קל וחומר לגבי מצוות התורה שנתן לנו ה' והורו לנו החכמים, שיש לקיימן גם אם לא מבינים את טעמיהן. אפשר כמובן ללמוד, להעמיק ולברר, אבל זה אינו תנאי לעצם קיום המצוות. אותן צריך לעשות בפשטות ובתמימות, באותה טבעיות בה אנו לובשים בגדים".
הבחור הודה לי וכתב שהדברים עזרו לו מאד. ואכן, בדור של בלבול, מבוכה, ספקנות והתחכמויות יתר, חשוב להעלות את קרנה של האמונה הפשוטה והתמימה, בלי להרגיש שמשהו לא בסדר אתנו. להפך.
(וארא תשפ"ג)