צֶדֶק צֶדֶק

צמד המילים 'משפט וצדק' הן מאבני היסוד בעולמה של היהדות מאז התהוותה ומאז היינו לעם. כבר לפני כ 4000 שנה, הרבה הרבה לפני שהעולם בכלל החל לחשוב במושגים הללו, כבר ציוותה התורה על חיי משפט וצדק, וכך המילים הללו מופיעות בפרשת השבוע – פרשת שופטים-
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק. לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם. צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ".
אזהרה ותנאי מופיעם בפסוקים הללו- ושניהם מהווים איום ממשי על חיי משפט וצדק.
האזהרה- האיום הראשון על משפט צדק הוא שוחד, ולכן, מתוך היכרות עם נפש האדם וחולשותיו, ועם כוח הכסף ופיתויו, התורה מזהירה פעם אחר פעם, דווקא את החכמים והצדיקים שייזהרו מאד מאד- "לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים".
התנאי- תנאי לישיבה בטוחה בארץ הוא יצירת חברה שיש בה משפט צדק, ושתהיה חברה שרודפת צדק- 'צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף'. רק חברה ערכית ומוסרית שכזו תוכל להבטיח חיים, ביטחון וקיום בארץ- 'לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ'.
זה הרף היהודי לבניית חיים וחברה שיש בהם משפט וצדק. לפני אלפי שנים, הרבה לפני שמדינות חיפשו כיצד לייצר חברה ראוייה שיש בה דין צדק, הציבה התורה רף גבוה לחיים החברתיים, המשפטיים והציבוריים- רף חסר פשרות שיסודותיו ואדניו הם- "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק… לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט… וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד … צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף..".
כפל המילים הללו 'צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף', בא ללמד בין היתר עיקרון חשוב נוסף. מנהיגים רבים מדי לאורך ההיסטוריה האנושית, שאפו אולי לעשות צדק לפי ראות עיניהם, אך הם עשו זאת בדרכים שונות שהצדק מהן והלאה- בכפייה, בהפחדה, בדיקטטורות למיניהן, בשוחד, בטרור, בכוחניות בפגיעה בזכויות ובשאר דרכי שלטון שאין בינן ובין צדק ולא כלום. בדיוק משום כך כפלה התורה את המילה הזאת פעמיים- צֶדֶק צֶדֶק – כדי לומר שגם את השאיפה והרדיפה אחרי הצדק יש לעשות בצדק, ולא יאמר אף אחד- המטרה של הצדק מקדשת את האמצעים של פגיעה ביושרה, באמת, ובזכויות האדם הבסיסיות.
חוסן וביטחון של חברה ומדינה אינם תוצאה רק של כמות הטנקים והמטוסים והלווינים בחלל. כל אלו חשובים מאד ונחוצים לביטחון, אלא שאין שום ערך וטעם לקיומם של אלו אם התשתית עליה מוצבים החוסן הלאומי והביטחון איננה עשויה מחומרים יציבים של משפט וצדק. צבאות גדולים, מעצמות על ואימפריות מרשימות קרסו לא בגלל חוסר בטנקים או במטוסים, אלא בגלל שלא השכילו להניח לכל אלו אדנים חסונים יציבים חזקים ונצחיים של משפט וצדק, או שהניחו יסודות אבל אלו היו רעועים, מנותקים ומעוותים. ללא שתי המילים הללו שתתייצבנה במלוא הדרן, יושרתן וחוסנן, סופה של כל חברת אנשים יהיה 'איש את רעהו חיים בלעו'.
כאז, כן עתה.
(שופטים תשפ)