אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])אחד משמונת הבגדים המיוחדים שלבש הכהן הגדול בבית המקדש היה חוֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט.
על חוֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט הזה, היו משובצות 12 אבנים טובות שונות ומיוחדות, כשכל אבן מייצגת את אחד מ-12 השבטים. מטרת החושן הבסיסית, כפי שמתואר בתורה, היא "לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד".
מיקומו של החושן היה על חזהו של הכהן הגדול, אולם כאשר התורה מבקשת לציין את המיקום המדויק של החושן, שלוש פעמים בפסוקים סמוכים היא משתמשת במיקום מדויק: על לב הכהן. כך בפעם הראשונה: "וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ…". כך פעמיים נוספות מייד אחרי: "וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד". החזרה הזו אולי באה לבטא במובן מסוים את תפיסת התפקיד של המנהיג ומה שמצופה ממנו.
המנהיג הוא שליח הציבור של העם, ותפקידו לשרת את העם ולא ההיפך
בפסוק נוסף המגדיר את תפקידו של אהרון הכהן, אומרת התורה: "וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת…". תפקידו של המנהיג הוא לְשָׁרֵת. המנהיג הוא שליח הציבור של העם, ותפקידו הוא לשרת את העם ולא שהם ישרת אותו, כפי שנהגו ונוהגים מנהיגים שונים בעולם, שהפכו את היוצרות, ובמקום שהם ישרתו את העם – הם הפכו את העם למשרתים שלהם.
כדי שהמנהיג לא יתבלבל, ולא ישרת בטעות רק חלק מהעם, שלא לומר שלא יהפוך את העם למשרתיו, באה התורה ומציינת פעם אחר פעם את המיקום המדויק של חוֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט. התורה לא מציינת מיקום כללי, על החזה, אלא ממקדת את מיקום החושן לנקודה מוגדרת וסמלית, ספציפית ומהותית מאוד: "עַל לִבּוֹ". כך המנהיג לא ישכח את ייעודו ותפקידו לְשָׁרֵת, וכך הוא לא ישכח ולו לרגע אחד כי הוא לא משרת ומייצג חלק מהשבטים, אלא שהוא מנהיגם ומשרתם של כל 12 השבטים השונים והמגוונים, ששמם מצוין על האבנים השונות והמגוונות שעל ליבו.
האתגר הגדול שניצב בפני כל מנהיג הוא להצליח לחבר את כל 12 השבטים שאותם הוא מנהיג, שיהיו מצוינים על חֹשֶׁן אחד, ואת החֹשֶׁן האחד הזה להניח תמיד "עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד".
