ד"ר אלי י. שוסהיים,
יו"ר אגודת "אפרת"
בספר שמות (ו', כ') נאמר: "ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה, ותלד לו את אהרון ואת משה".
יוכבד, שזכתה להיות אמם של משה, אהרון ומרים, היא יוכבד בת לוי, שהיתה בבטן אמה בעת שיעקב ובניו ירדו מצרימה, ובכל זאת מנו אותה במנין 70 נפש בני יעקב שירדו למצרים (רש"י, פרשת ויגש, מ"ו, ט"ו). ללמדך שעובר טרם לידתו נחשב כחי לכל דבר.
יוכבד היא שפרה, מהמיילדות העבריות שעליהן אנו קוראים בפרשת שמות. בזכות פועלה להצלת ילדי ישראל, יחד עם בתה מרים, נתן להן הקב"ה בתים. ומהם הבתים הללו? אומר רש"י: בתי כהונה, בתי לויה ובתי מלוכה (שמות א', כ"א).
מאהרון הכהן זכתה יוכבד לבתי כהונה, ממשה רבנו זכתה לבתי לויה, ומבתה מרים זכתה לבתי מלוכה, שממנה יצאה מלכות בית דוד.
בזכות המעשה הגדול של הצלת ילדי ישראל, שהפרה את גזירת פרעה והחייתה את הזכרים, זכתה יוכבד להעמיד את כל עם ישראל. חז"ל אומנם מונים ארבע אמהות, אולם יוכבד, בשלשלת הדורות שהעמידה, בהחלט יכולה להתייצב כדמות האם החמישית של בני ישראל, שממנה צמחו כהונה, לויה ומלכות.
אם נדייק בפסוקים של פרשת המיילדות העבריות, נראה כי תחילה נאמר "וייטב אלוקים למיילדות וירב העם ויעצמו מאד", ורק בפסוק לאחר מכן נאמר "ויהי כי יראו המילדות את האלוקים ויעש להם בתים". מדוע לא נאמר מיד שהקב"ה היטיב למיילדות בכך שעשה להן בתים?
התשובה נראית ברורה. ההטבה הגדולה ביותר למיילדות הייתה לראות שעם ישראל מתרבה ומתעצם. זה היה מבחינתן השכר הגדול ביותר. רק לאחר מכן, באה המתנה האישית הפרטית.
מיילדת נקראת גם "חכמה", על שרואה את הנולד. יוכבד ראתה את אלו שנולדו פיזית, אך גם ראתה את הנולד בכך שהבינה כי אם, חלילה, תבצע את גזירת פרעה ותמנע את התרבות עם ישראל, העם היהודי יכחד. לעומת זאת, אם תסייע להרבות ילודה, תביא בכך להאדרה ולהתעצמות של עם ישראל.
לצערנו הרב, חיים אנו בדור שבו מופסקים חייהם של מאות ילדים בכל שבוע ואלפים בכל חודש. בעודם במעי אמם עוקרים מהם את הזכות לחיים. יוכבד ומרים צריכות להוות לנו דוגמא. מוטלת עלינו החובה להצילם ולהעניק להם חיים, כי כאז גם היום, בכך תלוי עתידו וגורלו של עם ישראל.
אחוז לא קטן בקרב בני הציונות הדתית 'חוזר בשאלה' או 'נמצא על הרצף', ומשתרשות נורמות הנסוגות מהמחויבות המלאה להלכה
(שמות תשעט)