מערכת שבתוןפרופ' שמחה גולדין
מזה ארבע שנים וחמישה חודשים נכשלים אנחנו להביא חלל לקבר ישראל, לקיים את המצווה. סגן הדר גולדין, לוחם תלמיד חכם, הוגה דעות, צייר ומחנך, נהרג כשנשלח להגן על מדינת ישראל, ונחטף בידי החמאס. בשבת "בשלח" אני מבקש להזכיר את מה שכולנו שכחנו.
כשעם ישראל מתארגן על היציאה משעבוד מצרים לחרות שתהיה בארץ ישראל, משה רבנו, המנהיג, עסוק בקיום השבועה שנשבע עם ישראל ליוסף – לקבור אותו בארץ ישראל. "וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־עַצְמ֥וֹת יוֹסֵ֖ף עִמּ֑וֹ כִּי֩ הַשְׁבֵּ֨עַ הִשְׁבִּ֜יעַ אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱ-לֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִיתֶ֧ם אֶת־עַצְמֹתַ֛י מִזֶּ֖ה אִתְּכֶֽם"׃ מי שעומד בשבועה "השבע השביע" – הוא נפקד. משה לוקח את עצמות יוסף למסע לארץ ישראל. עומד במשימה. בתוספתא סוטה, על הצירוף "ויקח.. עמו" מסביר המדרש שמשה קיים את המצווה, הייתה עימו, אפילו בשעה שכל עם ישראל עסק בביזה אחרי מפלת מצרים בים סוף, משה לא זנח את מצוות הבאת החלל לקבר ישראל. על כך דרשו את הפסוק במשלי (משלי י, ח): "חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט". מי הוא חכם הלב הלוקח את המצוות? – זה משה שלקח את המצווה "ויקח משה" – בעצמו, את עצמות יוסף עמו". ומי הוא "אויל שפתיים ילבט"? זה העוסק בביזה, ומדבר הרבה. יש שתי אפשרויות – או לעסוק במצוות החסד של הבאת חלל לקבר ישראל, או לעסוק בביזה.
כשאנחנו קוראים השבת את פרשת בשלח, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם בארבע השנים וחמישה החודשים האחרונים לקחנו על עצמנו את מצוות השבת חלל לקבר ישראל, או עסקנו בביזה, ודברנו גבוהה גבוהה? כשמת משה נאמר עליו "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְ". מלמד התלמוד (סוטה א, ט) שאין בישראל גדול ממשה, שהקב"ה בכבודו ובעצמו התעסק בקבורתו. משה זכה בכך משום שדאג למצוות השבת החלל לקבר ישראל, שנאמר "וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־עַצְמ֥וֹת יוֹסֵ֖ף עִמּ֑וֹ".
(בשלח תשעט)
