הרב אליהו בירנבוים (ראש מכון 'שטראוס עמיאל' להכשרת שליחים, אור תורה סטון)קהילת רומא, איטליה
יהודים בין צלילי פעמונים נוצרים
הקהילה היהודית באיטליה קיימת ברציפות מאז ימי האימפריה הרומית וראשיתה בימי מלכות החשמונאים בימי בית שני.
מעניין להבין כיצד חיים יהודים בעיר הבירה של האימפריה הרומית לשעבר ובעיר בירתה של הנצרות הקתולית עד ימינו? האם וכיצד חרבה של רומא וצלילי הפעמונים של הכנסיות בכל פינה בעיר השפיעו על חייהם ואופיים של היהודים בעי?. כיצד חיו וחיים יהודים בלב ליבו של המרכז העולמי של הנצרות?
קהילה ייחודית זו, אשר ההיסטוריה שלה משתרעת על פני 2000 שנה, היא מעין בבואה של היסטוריית יהדות הגולה. דרכה של קהילת רומא לשמור על קיומה הפיזי והרוחני אף בתנאים קשים, תוך כדי תרומה והשפעה על תרבות המקום, מהווה דוגמא ולימוד לסוד קיומו של העם היהודי.
יהודי רומא, לא אשכנזים ולא ספרדים
הקהילה האיטלקית איננה קהילה אשכנזית או ספרדית, אלא בעלת מסורת מפוארת ייחודית ועצמאית.
במשך תקופה ארוכה בגלות איטליה, היהודים היו לרוב מעורבים בדעת בתרבות האיטלקית, דיברו את שפת המקום ולא בלטו בלבוש שונה. השימוש בשפה העברית היה מוגבל לתפילה בלבד.
עדות לדרכה הארוכה והמתמשכת של יהדות רומא היא "נוסח רומא" בתפילה. נוסח זה הוא העתיק ביותר מבין הנוסחים המוכרים כיום והוא הנוסח המקובל בתפילות בבית הכנסת הגדול ברומא ובעוד בתי כנסיות בעיר.
ראשית התיישבות
גלות איטליה היא העתיקה ביותר מבין הגלויות על אדמת אירופה. הישוב הקבוע ברומא נוסד לא יאוחר מן המאה הראשונה לפני הספירה, ומנה כ-40,000 יהודים.
רוב היהודים אשר היו בעיר הגיעו מארץ ישראל כשבויי מלחמה של פופיוס וטיטוס והפכו לאזרחים רק לאחר שהשתחררו משעיבודם.
ידוע לנו על בית כנסת מפואר אשר נבנה בשנת 100 באוסטיה ליד נמל רומא ואשר שרידיו התגלו בשנים האחרונות. בתקופה זו היו בכל איטליה כ-12 בתי כנסת ופעילים.
יהודי רומא בצל הוותיקן
החל ממועד השתלטות הנצרות על האימפריה הרומית במאה הרביעית, תנאי היהודים הורעו, ומעמדם של היהודים היה תלוי באפיפיורים. לחץ הכנסייה גרם להפליית יהודים בתחום האזרחי, הכלכלי והדתי. נאסר על היהודים להחזיק עבדים נוצרים, לשרת במשרות ציבוריות ולהקים בתי כנסת חדשים. במאה החמישית נוספו עוד גזרות על הגבלת תחום המגורים, לבוש היהודים ומיסוי גבוה לבני הקהילות.
יחסו של האפיפיור פאולוס הרביעי ליהודים בא לידי ביטוי בהוראתו להקים גטו ליהודים ברומא בשנת 1555. למעשה מקורו של המושג המצער "גטו" הוא בשפה האיטלקית.
למרות יחס זה, יהודי רומא היו שמורים מחרב הגירוש דווקא בגלל אמונתה של הכנסייה שקיומו וגורלו הנודד של העם היהודי הם ההוכחה לאמתותה של הנצרות, שכן, להמשך קיומו של העם היהודי יש תפקיד היסטורי: כדי שהנוצרים לא ישכחו את מקורם. כמו כן, היהודים הם סמל לניצחונה של הנצרות ולשם כך הם צריכים להיות מושפלים ונכשלים אבל לא בהכרח נרצחים או גרושים מהמדינות.
רק בשנת 1870 בא קץ השלטון של האפיפיורים ברומא, היהודים יצאו לגמרי ממושבם בגטו ומעמדם הושווה לשאר בני העיר. הדבר גרם ליהודים רבים לשוב ולהתגורר ברומא. החל משנת 1870 עד 1930 גדלה האוכלוסייה היהודית בעיר מ4,000- איש ל-11,000 נפש.
סוף עידן האפיפיורים לא הביא לסוף דרכה של האנטישמיות בקרב יהודי רומא. בשנת 1934 המפלגה הפאשיסטית אשר קמה באיטליה לאחר מלחמת העולם הראשונה הכריזה על היהודים כאויבי התנועה, והיהודים הוצאו מתפקידי הציבור ומבתי הספר.
יהודי איטליה בשואה
לפני השואה התגוררו באיטליה כולה כ-43,000 יהודים וברומא כ-12,000. מתוכם כ-7,000 נשלחו למחנות השמדה, ורק כ-800 ניצלו. מיד לאחר המלחמה שוקמה הקהילה היהודית ברומא וכעשור אחרי המלחמה שוב מנתה הקהילה כ-12,000 יהודים.
בנוסף, אירעו עוד שתי טרגדיות ברומא בתקופת השואה אחת מבית ואחת מחוץ. ראשית, האפיפיור פיוס ה-12 סירב לגנות את רצח היהודים בשואה. והשנייה מבית, כשרבה הראשי של רומא, הרב ישראל צולי, התנצר זמן קצר לאחר השואה.
יהודי רומא כיום
יהודי רומא ואיטליה מתחלקים למספר קבוצות: היהודים האיטלקים המקוריים, או בכינויים 'בני-רומא', אשר יושבים בעיר מהתקופה הקיסרית הרומית העתיקה, יהודים ממוצא ספרדי אשר הגיעו לאחר גירוש ספרד במאה ה-16 וה-17, יהודים ספרדים אשר הגיעו במאה ה-20 בעיקר מלוב, איראן, מצרים ועיראק ויהודים ממוצא אשכנזי שבאו לאיטליה עקב רדיפות באירופה בתקופות שונות.
ברומא יש כיום יותר מעשרה בתי כנסת פעילים כאשר הגדול והחשוב ביניהם הוא בית הכנסת הגדול של רומא, בו ממשיכים להתפלל כמובן בנוסח המקורי והעתיק של יהודי רומא. בנוסף יש בקהילת רומא את כל הנדרש כדי לחיות חיים יהודים ודתיים: בתי ספר יהודיים, בית אבות ובית חולים יהודי, מוסדות סעד, תנועות נוער ציוניות, כתבי עת יהודיים, בית דין רבני, ספריה, מוזיאון המתאר את תולדות הקהילה, שיעורי תורה רבים וכמובן אוכל איטלקי משובח במסעדות הכשרות בגיטו היהודי.
(שמות תשעח)
