אפשר להסתכל על אלוקים, ולראות בו את מקור ההוויה, הטוב המוחלט, הקדוש והנשגב מעבר לכל תפיסה – ואפשר לראות אותו חלילה כעריץ קטנוני ואכזר, קריקטורה גרוטסקית שנוצרה בדמיונם המעוות של בני אדם פרימיטיביים.
אפשר להסתכל על התורה, ולראות בה דברי אלוקים חיים, אש שחורה על גבי אש לבנה – ואפשר לראות אותה כאוסף של מקורות ותעודות, שגובבו בידי זייפנים ערמומיים ועורכים פתיים לאורך הדורות, מתוך מגמות פוליטיות כאלה ואחרות.
אפשר להסתכל על המקדש, ולראות בו בית אלוקים, מקום השראת השכינה בו מתחברים שמים וארץ – ואפשר לראות אותו כמקום פולחן פגאני, בית מטבחיים עקוב מדם בו נשחטים בעלי חיים תמימים.
אפשר להסתכל על היקום, ולראות בו יצירה מופלאה, מורכבת לאין שיעור, הפועלת לפי חוקים מדויקים והרמוניים, כשהיא הולכת ומשתכללת כל העת – ואפשר לראות בו סתם אוסף של מולקולות שזזות בעיוורון ומתנגשות אחת בשניה, ללא תכלית או מטרה, ללא כל משמעות שהיא.
אפשר להסתכל על האדם, ולראות בו צלם אלוקים, נזר הבריאה, מעשה ידיו של הקב"ה – ואפשר לראות אותו כסתם עוד סוג של בעל חיים, שהתפתח במקרה מסדרת מוטציות אקראיות וברירה טבעית.
אפשר להסתכל על תולדות האנושות, ולראות בהן תהליך של חיפוש והתקדמות, בירורים רעיוניים ומאבק בין אידיאות – ואפשר לראות אותן כלא יותר מתוצר של תהליכים חומריים ואקראיים, מאבקי כוח ויצרים, שהרעיונות הגדולים נועדו רק כדי לתת להם הצדקה.
אפשר להסתכל על מדינת ישראל, ולראות בה את הפלא הגדול של שיבת ציון וקיבוץ גלויות, כפי הבטחת התורה והנביאים, אירוע חד פעמי בתולדות האנושות בו עם ששרד בגלות בכל קצות תבל במשך אלפיים שנה חוזר לארצו, שחיכתה לו שוממה, וקם בה לתחייה כשהוא מפריח את השממה ומנצח את אויביו כנגד כל הסיכויים – ואפשר לראות אותה כתוצר של עוולות ושחיתויות, כיבוש ודיכוי, ממסד מושחת שהוקם רק כדי לשרת את האינטרסים של קבוצות כוח קטנות תוך רמיסת כל העומד בדרכו.
כן, אפשר להסתכל על כל דבר בדרכים שונות. יש הרואים בכל דבר רוע, קטנות וסתמיות, ויש בעלי עין טובה שרואים את השגב והגדלות שבמציאות. הבחירה היא בידינו, איזו ראיה לאמץ.
(תרומה תשעח)
הכל בעיני המתבונן
השארת תגובה