יש גן עדן וגיהינום?

גן עדן וגיהינום נוכחים בחיינו ובנשמותינו, ואינם רק בגדר תאוריה או אמונה תמימה

יש אנשים שמבחינתם מושגים כמו גן עדן וגיהינום הם בגדר פנטזיה רחוקה, משהו שאולי קיים ואולי לא, ובכל מקרה לא מעסיק את מחשבתם במיוחד. הם יודעים לדקלם שזה לא מופיע בפירוש בתורה, ושהתיאורים בחז"ל לא כפשוטם, ושהעיקר הוא העולם הזה וכו'. אבל האמת היא שגן עדן וגיהינום הם מציאות מוחשית מאד, שלא צריך לחכות עד אחר המוות כדי להתוודע לקיומה. כל מי שעיניו פקוחות ויודע מה לחפש, יכול לראות אותם היטב כבר בעולם הזה, ומתוך כך להגיע לוודאות בדבר קיומם.

תארו לעצמכם שלא היינו רואים מעולם את השמש. יתכן שהשמיים היו מעוננים באופן קבוע, או שהראייה שלנו לא הייתה טובה מספיק. עדיין, היינו רואים בבירור את אורה המגיע אלינו ומרגישים את חומה. מתוך כך היינו יכולים להסיק בוודאות שיש מקור כלשהו לאותו אור וחום, שבו הם קיימים בצורה עוצמתית וברורה בהרבה, ורק רושם קלוש מהם מגיע אלינו.

ובכן, זהו בדיוק המצב עם גן עדן. בעולם שלנו אנחנו רואים תופעות כמו יופי, עונג, אהבה, הרמוניה, טוב, צדק, אושר, שלווה פנימית וכדומה. מה המקור של אותן תופעות? בוודאי לא החומר העיוור. אם כן, הרי שיש להן מקור עליון יותר, אידיאה כלשהי, שממנו הן נובעות. המקור הזה חייב להיות עצום יותר מהתופעות עצמן, כשם שהשמש עצומה יותר מקרני אורה שמגיעות אלינו. ולמקור הזה של כל הטוב, היופי, העונג והאושר אנו קוראים גן עדן. הוא ה"שמש" שאורה מחמם את נשמותינו.

ומה לגבי גיהינום? גם אותו אפשר לראות בעולם הזה, בתופעות כמו רוע, ייסורים, טירוף, אכזריות, שנאה, יאוש, טומאה וכדומה. למעשה, כל מי שחטא בחטא חמור ומצפונו לא התקהה לחלוטין, יכול להרגיש את ייסורי הגיהינום המלחכים את נשמתו כתוצאה מכך. יהיו שיאמרו שהרוע אינו מציאות עצמאית, אלא הוא נובע רק מהסתר פניו של הטוב: במקומות אליהם האור אינו מגיע, נוצרים צללים אפלים. ויהיו שיאמרו שהרוע הוא מציאות בפני עצמה, שמש שחורה המקבילה לזו של גן עדן, שעולמנו נמצא בתווך בין שתי השפעותיהן.

כאשר מבינים זאת, ניתן לראות כיצד גן עדן וגיהינום נוכחים בחיינו ובנשמותינו, ואינם רק בגדר תאוריה או אמונה תמימה, אלא מציאות מוחשית ביותר.

(תרומה תשפ"ב)