השקפת העולם החילונית העכשווית, מעבר להיותה שגויה, מתאפיינת בדלותם של שני התחומים המרכזיים של הקיום: מוסר ואונטולוגיה (- תורת היש).
המוסר החילוני-מערבי-ליברלי-פרוגרסיבי הרווח כיום, הוא דליל עד כדי חד ערכיות. קנה מידה אחד ויחיד יש לו לבחינת המוסר: האם המעשה הנידון פוגע במישהו או לא? אם הוא לא פוגע באף אחד באופן גלוי ונראה לעין, אז אין איתו שום בעיה; הכל שרויין לכם ומותרין לכם, ואסור לכפות על אף אחד להימנע ממעשה זה.
גם האונטולוגיה, תמונת המציאות החילונית המודרנית, דלילה להפליא. היא כוללת דברים מסוג אחד בלבד: מה שניתן להוכיח מדעית את קיומו. אם יש הוכחות אמפיריות מוצקות לקיומו של משהו, הרי הוא קיים. אם לא, הרי הוא בגדר דמיון, השערה או הזיה בלבד, ולא משנה כמה אנשים מאמינים בו או טוענים שראו אותו.
תפיסת העולם הדתית לעומת זאת, עשירה בהרבה בשני התחומים. בתחום המוסרי, כוללת הדת ערכי יסוד רבים נוספים מעבר ל"חיה ותן לחיות": ערכים כמו כבוד, קדושה, נאמנות, צניעות, מחויבות ועוד. אנשים חילונים רבים אינם תופסים בכלל ערכים אלה: "אבל אם זה לא פוגע באף אחד, מה רע בזה?", הם ישאלו בתמיהה. העניין הוא שערכי יסוד אינם משהו שאפשר להוכיח למי שאינו מזדהה איתם. באותה מידה יכול פסיכופת לשאול בכנות גמורה: "אז מה אם זה פוגע באנשים, מה רע בזה?". אך למרות חוסר האפשרות להוכיח, רבים מזדהים אינטואיטיבית עם ערכים אלה, וההתכחשות להם גורמת לשחיקת חוש המוסר הטבעי, ניוון והתבהמות.
גם בתחום האונטולוגי, התפיסה הדתית עשירה מאד. עולמו של האדם הדתי אינו כולל רק את מה שאפשר לראות ולמשש, כאילו היה תינוק שעבורו קיים רק מה שנכנס לפיו; הוא כולל גם מציאות רוחנית, עולמות עליונים למיניהם, וחוויות רוחניות המרמזות על ישויות וקיום שמעבר לעולם הרגיל. "אבל אין הוכחה לקיומם של דברים אלה!" יזדעק החילוני. ובכן, אין גם הוכחה לקיומו של עולם החומר. הוא עשוי להיות לא יותר מחלום או אשליה הקיימים בתודעתו של האדם. זה לא מונע מאיתנו להאמין בו – וממילא גם לא בעולמות אחרים.
השקפת עולם דלילה מדלדלת את נפש האדם ומחשבתו. רצוי אם כן להעשיר אותה כמה שיותר.
(בא תשעז)
דלות החילוניות
השארת תגובה