הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)"אתם מאמינים בסיפורים על נחש מדבר, חחחח". אם לא יצא לכם להיתקל באמירות מעין אלה, כנראה התמזל מזלכם ואינכם צריכים להתמודד עם טיעונים אתאיסטים שחוקים. האמת היא שסיפור "הנחש המדבר" מפרשת בראשית, בו אוהבים אותם אתאיסטים לנפנף, הוא בבחינת יוצא מן הכלל המעיד על הכלל: התנ"ך, ברובו הגדול, מתאר מציאות ריאלית התואמת את זו המוכרת לנו, ואין בו כמעט סיפורים מופלאים ופנטסטיים כמו אלה שגודשים את המיתולוגיות למיניהן. הוא עוסק באנשים רגילים שחיים בעולם רגיל ומתמודדים עם בעיות רגילות, לא בגיבורים הנלחמים באלים ומפלצות. דבר זה כשלעצמו מעיד על ההבדל העמוק בינו לבין סיפורי העמים הקדומים.
אבל מה עם הנחש המדבר? למעשה אין שום קושי להאמין בסיפור על נחש מדבר. גם אם לא ראיתם אחד כזה בעצמכם, קרוב לוודאי שראיתם דברים מוזרים לא פחות. איפה? בחלומות כמובן. בחלום הכל יכול להיות, ואם מישהו יספר לכם שראה בחלומו נחש מדבר, לא תתקשו להאמין לו.
טוב, תאמרו, אבל התורה מציגה את סיפור גן עדן לא כחלום אלא כמציאות, ובמציאות נחש מדבר לא יתכן. אלא, שהנחה זו מחזירה אותנו לשאלה הישנה: מהי מציאות, ואיך מבדילים בין חלום למציאות? הן בחלום והן בהקיץ אנו חווים מציאות מסוימת, שנראית לנו אמיתית ומוחשית. על סמך מה אפשר לקבוע אפוא, שהמציאות שאנו חווים בהקיץ היא "אמיתית", וזו שבחלום היא "לא אמיתית"? אמנם המציאות של הערוּת היא יותר עקבית, ממושכת וניתנת לחיזוי מאשר זו של החלום, אבל אין זה הופך אותה לאמיתית יותר, בדיוק כמו שהקרח המוצק אינו אמיתי יותר מהמים הזורמים או הערפל המתערבל.
עולם החלומות, או כל עולם שאנו חווים במצבים תודעתיים לא שגרתיים, אינו אמיתי פחות מ"העולם הרגיל". ההנחה כאילו "העולם הרגיל" קיים מחוץ לתודעה ועולם החלומות קיים בתוכה, היא לא יותר מהנחה שרירותית, נאיבית משהו. אין כל ראיה לכך שקיים עולם מחוץ לתודעה, וממילא אין לעולם הרגיל יתרון קיומי יותר מלעולם החלומות. הכל בתודעה.
הסיפורים בתחילת ספר בראשית מתארים מציאות תודעתית שונה מהמוכרת לנו, בה דברים כמו נחש מדבר או תיבת נח יכולים להתרחש ללא קושי. פשוט צריך לצאת קצת מהקופסה כדי להבין זאת.
(בראשית תשע"ט)
